להלן אחד מסיפוריו של הרה"ח ר' מוטל קוזלינר אודות משפיעו הדגול הרה"ח ר' מענדל פוטרפס:
"ר' מענדל צעד בכפר-חב"ד והבחין באברך, הממהר בדרכו עם תפילין בידיו. "לאן ממהר הינך?" שאלו ר' מענדל. הוא השיב: "לתחנת הרכבת. בעוד מספר דקות תצא רכבת לעיר תל-אביב, וחפץ הנני לזכות את נוסעיה בהנחת תפילין". החליט ר' מענדל להצטרף אליו.
"הם עלו לרכבת, חצו את הקרונות והציעו ליהודים להניח תפילין. יהודי מסוים, מבוגר, כעס מאוד על ההצעה והחל שופך אש וגופרית על ר' מענדל. הוא סיים את דבריו ור' מענדל השיב בחיוך: "אבל אני אוהב אותך!" כעסו של האיש גבר והוא שב לגידופיו ולקללותיו, אולם המשפיע הדגול בשלו: "אבל אני אוהב אותך!"
"כך נמשך הדבר כמה דקות, ולפתע, הומרו צעקותיו של היהודי בבכי מר. לאחר שניגב את דמעותיו, הניח תפילין והתפלל".
ר' מוטל למד מכך מסר ברור:
"כמים הפנים לפנים". ר' מענדל התעלם מקללותיו של היהודי, והביע כלפיו אהבה גלויה. לכן, פעלו דבריו את פעולתם".