ר' מענדל התבטא פעמים רבות: "הושפעתי מהרבנים החסידים, הרב איצ'ה מתמיד והרב יחזקאל פייגין, אולם בעיקר קיבלתי מר' זלמן משה. השפעתו העמוקה והיסודית עיצבה את כל מהלך חיי". המשפיע הרה"ח ר' ניסן נמנוב התבטא אף הוא באוזני ר' מענדל: "את מעט החיות החסידית שיש לנו, קיבלנו מר' זלמן משה".
הרה"ח ר' יששכר דוב גורביץ' ע"ה סיפר, כי בהתוועדותו האחרונה של ר' זלמן משה בעיירה נעוועל, טרם נסיעתו לארץ הקודש, ביקשוהו החסידים להבטיחם בתקיעת כף, כי יזכו להשתחרר מכבלי מסך הברזל. הוא קיים את בקשתם, והתחייבותו לכלל המסובים התממשה במלואה.
כמה מוותיקי אנ"ש בתל-אביב, התנגדו לסגנונו של ר' זלמן משה בהתוועדויותיו. הם הורגלו למשפיעים המתבטאים בעדינות יתרה, סחור-סחור, בעוד בשיטתו של המשפיע החדש לא מצאו כל היגיון. הם פנו אל הרבי הריי"ץ, אולם התבקשו להביע הבנה להנהגתו של ר' זלמן משה:
הנני מאמין לכם כי אפשר היה איזה קורטוב של דבר מה, אבל הדברים עתיקים כל סגנון ומבטא מתפרש לפי טעמי הנגינה, וטעמי הנגינה יוצאים לפי הגיון הלב.