הרב לייבל זלמנוב מספר:
"בשנת ת"ש, עם קבלת הידיעה על הגעתו של הרבי הריי"ץ לארצות הברית, פשטה שמחה עצומה בקרב אנ"ש. חבריי ואני ביקשנו לברך את הרבי לרגל הצלתו, ופנינו אל ר' זלמן משה היצחקי כדי שינסח איגרת. הוא השיב: "א גלייכע זאך, א גלייכע זאך" (נכון הדבר), נטל קולמוס ונייר, והחל כותב מילים אחדות.
"אולם, ניסוח מכתב אל הרבי היווה עבורו מלאכה קשה ומורכבת. הוא כתב ומחק כמה פעמים, עד שהפטיר: "אינני יודע לנסח מכתב כזה. לכו אל פלוני, שייטיב בוודאי לעשות זאת".
"החסיד אליו הפנה ר' זלמן משה נענה ברצון, והעלה על הכתב שורות ארוכות, גדושות בדברי שבח ופאר. בתוך דקות אחדות היה המכתב ערוך ומוכן".