הרב חיים זילבר
על איסור ערלה שבפרשתנו נאמר במשנה (ערלה פ"א מ"ו) "נטיעה של ערלה כו' שנתערבו בנטיעות – הרי זה לא ילקוט, ואם לקט – יעלה באחד ומאתיים". כלומר, אסור לקטוף נטיעת ערלה הגדילה במעורב עם 200 נטיעות היתר כי אז גורמים לבטל אותה, אבל כל זמן שהיא מחוברת אינה מתבטלת כי 'מחובר לא בטל'.
התורה היא מלשון 'הוראה'. איזו הוראה ניתן ללמוד מדין זה שמחובר לא בטל?
יכול אדם לעשות חשבון: הרי אנו המעט מכל העמים, ואם כן לפי כללי התורה אנו אמורים להתבטל ברוב, וכיצד יש ליהודי את הכוח להיות נבדל מן הגוים ולא להיטמע בהם? ועל כך באה ההוראה, שבני ישראל הרי הם מחוברים למקורם – ואתם הדבקים בה' אלוקיכם – וממילא אינם בטלים, כנאמר "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב".
וכפי שמסופר על רבי מאיר מפרמישלן, שפעם ביקר באיזו עיירה בתקופת החורף ורצה לרדת לטבול במעיין, אמרו לו שכל מי שניסה לרדת בהר החליק בשלג ושבר את עצמותיו, אולם ר' מאיר לא התפעל מכך וירד את כל ההר ולא החליק. שאלו אותו: 'איך הצלחת?' ענה להם: 'כשקשורים למעלה – לא נופלים למטה
וכך אנו כשנכריז בגאון על יהדותנו ולא נתבייש מאף אחד – וכן נצהיר לכל העולם שארץ ישראל ניתנה לנו מהקב"ה לנחלת עולם – אזי גם הגוים יכבדו אותנו, כי רק מתי ש"בגוים לא יתחשב" ניתן לשכון לבטח; "לבדד ישכון".
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ג, קדושים (ע' 993 ואילך ומתורגם ללה"ק ע' 254 ואילך).