תרגום מתלמוד ירושלמי מסכת פאה פרק א / אתר דעת
אמו של רבי טרפון ירדה לטייל לתוך חצרה בשבת, והלך רבי טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה, והייתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה. פעם אחת חלה, ונכנסו חכמים לבקרו. אמרה להן: התפללו על טרפון בני, שהוא נוהג בי כבוד יותר מדיי. אמרו לה, מהו הוא עשה לך? וסיפרה להם אותו סיפור. אמרו לה: אפילו עושה כן אלף אלפים, עדיין לחצי כבוד שאמרה תורה לא הגיע.
אמו של רבי ישמעאל באה וקבלה (התלוננה) עליו לרבותינו. אמרה להן: געורו בישמעאל בני, שאינו נוהג בי בכבוד. באותה שעה נתכרכמו פניהן של רבותינו. אמרו: אפשר אין רבי ישמעאל נוהג בכבוד אבותיו? אמרו לה: מה עשה לך? אמרה כאשר יצא מבית הוועד, רציתי לרחוץ רגליו ולשתות את המים, ולא נתן לי. אמרו לו (חכמים לרבי ישמעאל): הואיל והוא רצונה, הוא כבודה.
יש שהוא מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנם, ויש שהוא כודנו בריחיים ויורש גן עדן. כיצד מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנם? אדם אחד היה מאכיל את אביו תרנגולים פטומים. פעם אחת אמר לו אביו: בני, אלה מנין לך? אמר לו: סבא סבא, אכול ושתוק, שכלבים אוכלים ושותקים. נמצא מאכיל את אביו פטומות, ויורש גיהנם.
כיצד קושרו לריחיים ויורש גן עדן? אדם אחד היה טוחן בריחיים. שלח המלך להביא טוחנים לעבודתו. אמר לו לאביו: אבא, היכנס טחון תחתיי, ואני אלך לעבודת המלך, שאם יבוא ביזיון, אתבזה אני ולא אתה, ואם יבוא לידי מלקות, אלקה אני ולא אתה. נמצא קושרו לריחיים, ויורש גן עדן.
נאמר "איש אמו ואביו תיראו", ונאמר "את אלוקיך תירא ואותו תעבוד". הקיש מורא אב ואם למורא שמים. נאמר "כבד את אביך ואת אמך" ונאמר "כבד את ה' מהונך", הקיש כיבוד אב ואם לכיבוד המקום. נאמר "ומקלל אביו ואמו מות יומת", ונאמר "איש איש כי יקלל אלקיו ונשא חטאו". הקיש קללות אב ואם לקללת המקום. אבל אי אפשר לומר מכה כלפי למעלן, וכן בדין, מפני ששלושתן שותפין בו.
אי זהו מורא? לא יושב במקומו, ולא מדבר במקומו, ולא סותר את דבריו. איזהו כיבוד? מאכיל ומשקה, מלביש ומנעיל, מכניס ומוציא.
מקור
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק א
אמו של ר' טרפון ירדה לטייל לתוך חצירה בשבת והלך ר' טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה
פעם אחת חלה ונכנסו חכמים לבקרו אמרה להן התפללו על טרפון בני שהוא נוהג בי כבוד יותר מדאי אמרו לה מה עביד ליך ותניית להון עובדא אמרו לה אפילו עושה כן אלף אלפים עדיין לחצי כבוד שאמרה התורה לא הגיע
אמו של ר' ישמעאל באת וקיבלת עלוי לרבותינו אמרה להן גיערו בישמעאל בני שאינו נוהג בי בכבוד באותה שעה נתכרכמו פניהם של רבותינו אמרו איפשר ר' ישמעאל לא נהג בכבוד אבותיו אמרו לה מה עביד ליך אמרה כד דו נפק מבית וועדה אנא בעי משגז ריגלוי ומישתי מיהן ולא שביק לי אמרו לו הואיל והוא רצונה הוא כבודה
אמר ר' מנא יאות אילין טחונייא אמרין כל בר נש ובר נש זכותיה גו קופתיה אימיה דר' טרפון אמרה לון אכין ואגיבונה אכין אימיה דרבי ישמעאל אמרה לון אכין ואגיבוניה אכין ר"ז הוה מצטער ואמר הלואי היה לי אבא ואימא דאיקרינון דנירת גן עדן כד שמע אילין תרתין אולפניא אמר בריך רחמנא דלית לי לא אבא ואימא לא כרבי טרפון הוות יכילנא למעבד ולא כר' ישמעאל הוינא מקבלה עלוי אמר רבי אבון פטור אני מכיבוד אב ואם אמרו כד עברית ליה אימיה מית אבוי כד ילדתיה מית אימיה
יש שהוא מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנם ויש שהוא כודנו ברחיים ויורש גן עדן כיצד מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנם חד בר נש הוה מייכיל את אביו תרנגולים פטומים חד זמן אמר ליה אביו ברי אילין מנן ליך אמר ליה סבא סבא אכול ואדיש דכלבין אכלין ואדשין ונמצא מאכיל את אביו פטומין ויורש גיהנם כיצד כודנו בריחיים ויורש גן עדן חד בר נש איטחין בריחיים אתית מצוות' לטיחנייא א"ל אבא עול טחון תחתי אין מטת מבזייא טב לי אנא ולא את אין מטת מילקי טב לי אנא ולא את נמצא כודנו בריחייא ויורש גן עדן
נאמר [ויקרא יט ג] איש אמו ואביו תיראו ונאמר [דברים ו יג] את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד הקיש מורא אב ואם למורא שמים נאמר [שמות כ יב] כבד את אביך ואת אמך ונאמר [משלי ג ט] כבד את ה' מהונך הקיש כיבוד אב ואם לכיבוד המקום נאמר [שמות כא יז] ומקלל אביו ואמו מות יומת ונאמר [ויקרא כד טו] איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו הקיש קללת אב ואם לקללת המקום אבל א"א לומר מכה כלפי מעלה וכן בדין ששלשתן שותפין בו
איזה מורא לא ישב במקומו ולא מדבר במקומו ולא יסתיר דבריו איזה כיבוד מאכיל ומשקה מלביש ומנעיל מכניס ומוציא.
קרבן העדה
ונפסק קורדיוקין. מנעלה נפסק ובשבת אסור לקשרו:
ותניית. וסיפרה להן המעשה:
באת ואמרה. לחכמים לקבול על בנה ר"י שיגערו בו שאינו נוהג בה כבוד:
נתכרכמו. נשתנה פניהם שנבהלו על השמועה:
אמרה. כשהוא יוצא מבית המדרש אני רוצה לרחוץ רגליו ולשתות המים ואינו מניח לי לעשות כן:
אמרין. חכמים לר"י הואיל וזהו רצונה זהו כבודה וחייב להניחה לעשות כך:
ויאות. יפה הטחוני' אומרים כל אחד ואחד זכותו תוך קופתו כלומר הכל לפי מזלו:
אימי' דר"ט. אמרה לחכמים הכי שהוא נוהג בה כבוד גדול:
ואגיבונה. והשיבו לה הכי שעדיין לא הגיע לחצי כיבוד:
הלואי שהיה לי אב ואם. כשנתגדלתי שאכבדם ואירש גן עדן:
כד שמע. כששמע הנך שני ברייתות:
הוינא מקבלה עלוי. שגנאי הוא לעיני הרואים:
פטומות. עופות ובהמות שנתפטמו:
ויורש גהינם. בסמוך מפרש לה כיצד:
ויש שהוא. מטחינו בריחים ויורש גן עדן:
חד בר נש. אדם אחד היה מאכיל לאביו תרנגולים פטומות:
חד זמן. פעם אחת א"ל בני הנך פטומות מהיכן באו לך:
א"ל. זקן זקן אכול ושתוק שכן הכלבים אוכלין ושותקין:
אתא מצוותא לטחונייא. בא מפקיד המלך לבעלי הריחים שיבואו לעבודת המלך אמר לאביו שיכנוס לטחון תחתיו שהטוחן פטור מעבודת המלך והוא ילך במקומו לעבודת המלך שאם יבזוהו טוב שיבזו אותי ולא אותך:
אבל. בהכאה א"א להקישם שאין הכאה כלפי מעלה:
וכן בדין. להקישם לכיבוד ולמורא על הבן שהרי אף הן שותפין למקום בו:
מפני ששלשתן. הקדוש ברוך הוא ואב ואם שותפין באדם: