שנינו בגמרא 'הוכח תוכיח' אפילו מאה פעמים, ועל כך העיר ה'חפץ חיים', שבוודאי לא ינעם לאדם להיות מוכיח ומטיף מוסר בשעה שהוא מבחין כי השחית דבריו על אזנים ערלות. אלא, עליו ללמוד ממוכרת התפוחים בשוק, העומדת כל היום על רגליה ומכריזה בקולי קולות. 'תפוחים בזול, תפוחים בזול'. עבר אחד וראה אותה עומדת כך וצועקת בלי הרף, על אף שלא סר אליה איש לקנות אפילו תפוח אחד. ניגש ושאל אותה, מה תועלת בצעקותיך, הנה ראיתיך עכשיו שעה שלמה צועקת ואין איש קונה ממך אפילו בשווה פרוטה. צחקה האשה ואמרה. וכי ממה אני מתפרנסת, מבין מאה אנשים החולפים על פני יש ויסור אחד ויקנה, לפעמים יסור אפילו אחד מעשרה לקנות, הכל כפי מה שתתרחש לי ביומי. אלא, אם אפסיק להכריז על סחורותיי, מי יידע עלי ועל התפוחים שבסלי. גם המוכיח בישראל, אפשר שתשעים ותשעה אנשים לא ישימו לב לתוכחתו ואולי אף ילעיגו עליו, אך אם יעלה בידו להחזיר למוטב אפילו אדם אחד בלבד והיה זה שכרו הגדול, אבל אם יתבייש או יתעצל להכריז על סחורתו בקולי קולות, הרי וודאי שאיש לא יידע עליו ופרנסתו מאין תבוא.