סיכום: אורח חיים סי' רמב - דיני כבוד ועונג שבת (הרצל)

טיוטה / הרב שד"ב הרצל

להזהר בכבוד שבת

בשבת שני חיובים כלליים:

א. כבוד 

ב. עונג 

שנאמר: 'וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד'

האם זהו חיוב דאורייתא?

לדעת הרמב"ן: דאורייתא  

לדעת הבית יוסף: דרבנן

ומכל מקום צריך להזהר בהם מאוד שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה.

שכרו: מוחלין לו על כל עונותיו וניצול מדינה של גיהנם.

מהו עונג?

כל מקום לפי מנהגו יענגהו במאכלים ומשקים החשובים להם ענג.

בשבת (ענג) אין חיוב לאכול בשר ולשתות יין, רק משום שמן הסתם זהו ענג לרוב בני אדם לכן כדאי להרבות בהם.

בחג (שמחה) חובה לאכול בשר ולשתות יין.

עשרה דברים:  א. יין ב. פת ג. דגים ד. בשר ה. תבשילים ו. תבשילים יתירים ז. חמין ח. מיני מגדים ט. פירות י. מיני ריח

(פשטיד"א – זכר למן, שכבה מלמעלה שכבה מלמטה והבשר באמצע?)

כמה כסף צריך להוציא לשבת?

הוצאת שבת וימים טובים אינם עולים בחשבון הקצבה של ראש השנה.

כל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון מאכלים רבים וטובים הרי זה משובח והוא שידו משגת.

סתירה: א. 'לוו עלי ואני פורע'  ב. 'עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות'. {| class="wikitable" |מצב

הלכה
ידו משגת
להרבות ככל האפשר
-
אין לו מזומן אך יש לו דברים שיכול לקחת עליהם הלוואה
ילווה והקב"ה פורע

'לוו עלי ואני פורע'
אין לו דברים למשכן וחי בצמצום רב
לא יקח הלוואה – עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות

יצמצם מעצמו בשבוע בכדי להוסיף משהו בשבת
לוקח מצדקה
יכול להוציא לכבוד שבת לפי ערך מה שנותנים לו

אבל לא ירבה כל כך עד שיצטרכו להוסיף לו לקיומו היום יומי
לוקח מצדקה וחי מזה בצמצום בכל השבוע ואין לו להוסיף בשבת.
לא יבקש עבור כבוד שבת

'עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות'

אבל א. אם יש לו מעט משלו יוסיף מזה ב. אין לו כלום משלו צריך לעשות מהצדקה דבר מועט בתוך ביתו לשבת ג. אין לו גם מהצדקה להוסיף דבר מועט – יצמצם מהצדקה בשבוע בכדי להוסיף מזה בשבת |} א. ידו משגת = מצווה להרבות ככל האפשר ב. אין לו כסף ויש לו חפצים = לוו עלי ואני פורע* ג**. יש לו מזון י"ד סעודות = לא יקח מצדקה לסעודה שלישית ולא להוספה להתענג** ד**. גבאי הצדקה יתנו לו (למצב ג' לאחר שכילה מה שהיה לו) לשבוע הבא מזון ט"ו סעודות והוספה לשבת כל צרכו** ה**. המקבל מידי שבוע מצדקה (שאין לו 200 זוז) = מותר להוציא לכבוד שבת כפי מה שנותנים לו אבל לא ירבה כל כך עד שיצטרכו להוסיף לו לקיומו בחול** ו**. הנ"ל (שאין לו 200 זוז) והכסף מצדקה אינו מספיק להוסיף בכבוד שבת = יזרז עצמו להוציא לכבוד שבת ממה שיש לו** משלו בכל מה שאפשר ז**. הנ"ל (שאין לו 200 זוז) וכסף הצדקה אינו מספיק לכבוד שבת ואין לו מעט משלו = אין צריך לבקש מאחרים שיתנו לו לכבד השבת עשה שבתך חול ומכל מקום צריך לעשות דבר מועט בתוך ביתו לקיים מצוות ענג** ח**. הנ"ל שאין לו משלו אפילו לדבר מועט = צריך לצמצם מעט בשאר הימים כדי שיוכל לעשות דבר מועט לענג שבת ט*. המסתפק במועט שיש לו משלו = אינו צריך לבקש מאחרים שיתנו לו כדי לכבד את השבת, אלא יצמצם בשאר הימים כדי לעשות דבר מועט לענג שבת וזה יותר טוב משיצטרך לבריות**

הלוואה בריבית: מותר ללוות בריבית דרבנן לצורך שבת!

מינימום:

שני תבשילין

דגים בכל סעודה  (אלא אם כן מזיקים לו או שלא אוהב טעמם)

לאפות חלות בערב שבת

בית שמאי: זכור את יום השבת לקדשו: בכל יום בשבוע צריך לקנות את האוכל לכבוד שבת ואוכל היום ממה שנשאר אתמול

בית הלל: ברוך ה' יום יום יעמס לנו צרכינו: בכל יום אוכל את מה שהקב"ה נותן לו, ובוטח בקב"ה שיזמין לו לשבת

ואף הלל היה מודה שכדברי בית שמאי יותר נכון לעשות

ספר חסידים: אוכל שנשלח עבור שבת, לא לאוכלו בימות השבוע

תקנת עזרא: לכבס ביום חמישי לכבות השבת. בערב שבת אין פנאי