בפרק "עליית הפליטים", תוארה עלייתם של החסידים לארץ הקודש בשנת תש"ט, והתיישבותם בלוד ובכפר-חב"ד.
במהלך השנים, ביקר תושב העיר לוד, הרה"ח ר' אריה זאב ליפסקר ע"ה, בחצרות קודשנו, והתאונן בפני הרבי על העובדה שזוגות צעירים אינם מתיישבים בעיר. הרבי הרגיעו ואמר: "לוד תהיה מקום גדול".
ואכן, בשנת תשכ"ד, החל הרבי בהקמת שיכון חב"די בלוד, ושיגר לשם כך את הרה"ח ר' בנימין גורודצקי. הרב גורודצקי והרה"ח ר' אפרים וולף רכשו שטח ממנהל מקרקעי ישראל, במימונו של הרבי ובסיוע כספי נוסף של הרה"ח ר' אברהם פרשן ע"ה.
הרבי תבע את הקמת השכונה, למרות הקשיים העצומה בהם נתקלה. איגרותיו הקדושות אל הרב וולף מעוררות השתאות, נוכח פעולותיו הרבות לייסודו ולביסוסו של השיכון.
השיכון יועד לחסידי חב"ד ולעולים חדשים, העתידים לצאת מרוסיה הסובייטית. הרבי חפץ לאקלם את העולים בסביבה חסידית, כדי לקרבם ליהדות.