לצד הקהילות החב"דיות, בתל-אביב, בכפר-חב"ד, בירושלים ובבני-ברק, התקיימה לה קהילה חב"דית זעירה בעיר רמת-גן.
עם דמויותיה המרכזיות נמנו, בשנים הראשונות, הרה"ח ר' רפאל נחמן הכהן, ובשנים המאוחרות יותר, הרה"ח ר' חיים משה אלפרוביץ'. אישיותן המופלאה תוארה בערכן.
כרבה של הקהילה כיהן הרה"ח ר' משה אקסלרוד, אודותיו התבטא כ"ק אדמו"ר הריי"ץ: "ווען איך וואלט געהאט נאך א זעלעכע צען משקה'ס וואלט איך איבערגעקערט גאנץ רוסלאנד" (אילו היו לי עשרה משקה'ס נוספים כאלו - הייתי הופך את כל רוסיה).
בפרק זה, תתואר השפעתו הייחודית של הרה"ח ר' מאיר בליז'ינסקי ע"ה על הקהילה ברמת-גן.
ר' מאיר שימש משפיע בבית הכנסת החבד"י ברחוב עוזיאל בעיר, ונודע בשיעוריו הייחודיים בספר התניא. דיוניו גלשו לפילוסופיה חסידית, שנבנתה שלב אחר שלב. הסבריו המאלפים התפשטו כאש בשדה קוצים, וסחפו המונים. ביתו שקק חיים, ומקורביו, שנדמו כבניו הביולוגיים, למדו אצלו חסידות עד חצות הלילה. עם משתתפי שיעוריו נמנו תלמידי ישיבות, אנשי רוח, סופרים, עורכי דין וסטודנטים.
פיקחותו הרבה, סגנונו הישיר והתמדתו בשיעוריו, הובילוהו להצלחה חסרת תקדים. מאות מקורביו החלו לשמור תורה ומצוות, ורבים מהם נמנים כיום עם חסידי חב"ד. בבקיאותו העצומה ובניתוחיו הכבירים, עלה ר' מאיר על משפיעים רבים, והיווה כתובת לצעירים מלומדים, שבאו מסוקרנים ויצאו נפעמים.
ר' מאיר דבק כל העת במטרתו, להנחיל את תורת החסידות לרבים. הוא יסד לראשונה שיעור תניא בישיבת "בני-עקיבא" והרצה בפני תנועות נוער שמאלניות. הוא החדיר חסידות באמצעות משליו והסבריו הייחודיים, שנשאבו מתורת חב"ד.
תלמידיו התענגו מפיקחותו החסידית ומלשונו השנונה. שמו נישא על-ידם ברמה.