תחת הטפת מוסר לשומעיו, הוכיח הרה"ח ר' מאיר בליז'ינסקי ע"ה לתלמידיו הגיונית, כי בריאת האדם נועדה לקיום מצוות. הסבריו הקולחים והבהירים, העניקו לשומעיו כמיהה למילוי רצונו של הבורא.
הרבי הורהו להסביר למקורב מסוים שנמנע מלשמור מצוות, כי "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני". מאמר זה הפך לפתגם שגור על לשונו של ר' מאיר, ומגלם את שיטתו העמוקה בחסידות. דרכו הייחודית התבארה בשיעוריו, ונרשמה על-ידו בקונטרס "האדם-והבריאה".
תלמידו של ר' מאיר, הרה"ח ר' יחזקאל סופר, מצביע על המהפכה שחולל:
"ר' מאיר היה הראשון, שהסביר מושגים חסידיים באותיות עצמאיות. הוא בנה משלים מהחיים והגישם בשפה עממית, במקום ללעוס מושגים כבדים בשפה חסידית עמוקה. הוא העניק הבטה חדשה, והצביע במילים עכשוויות על נקודתה של החסידות: להיות לו יתברך דירה בתחתונים".
בביקורו בחצרות קודשנו בשנת תשל"א, הגיש ר' מאיר לרבי את טיוטת חיבורו, ותשובתו הקדושה נשאה מסר ברור: "אם יוביל החיבור להוספה בלימוד חסידות אצל קוראיו, נחוץ הוא לחלוטין". הרבי אף הורה לבאר בראשית הקובץ את מהותו, ולציין מקורות לתוכנו.
ר' מאיר דבק בהוראותיו של הרבי, וההצלחה הייתה בהתאם. החיבור חדר לרובדי הנפש, ופעל גדולות ונצורות.