בתקופה מסוימת, התפלל הרה"ח ר' זלמן לייב אסטולין בבית הכנסת של "הסטייפלר". הסטייפלר נוכח בגדלותו בתורה, ושוחח עימו רבות בלימוד. ר' זלמן לייב סיפר בעניין זה:
"פעם, ביקשוני כמה אברכים בבית הכנסת של הסטייפלר, לומר לפניהם דברי תורה. היה זה בשבוע של פרשת ויקרא, וחזרתי על הנאמר בספרים הקדושים, אודות תיבותיה האחרונות של הפרשה: "לאשמה בה", כי נושאות את ראשי התיבות: "לא-ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי". המסר הוא, שהודות לשמירת שבת נמחלים החטאים (כנאמר במסכת שבת: "כל המשמר שבת כהלכתו - מוחלין לו").
"דבריי נאמרו בקול נמוך, כי ידעתי שהסטייפלר אינו מחבב ווארטים אשר אינם מיוסדים לחלוטין על הש"ס והפוסקים. אולם, למרות זאת, האזין הסטייפלר לדברים, ובסיומם ביקשני לחזור שוב על ראשי התיבות.
"בסיום דבריי, הודה לי וציין: "כעת תירצת את קושייתי, הכיצד מסתיימת פרשת ויקרא במילים "לאשמה בה", היפך הכלל שמסיימים בטוב, משום שכאמור, מדובר בשמירת שבת ולא באשמה".