רבה של העיר בני-ברק, הרה"ח ר' יעקב לנדא מספר:
"הרבי הרש"ב שלל את החיצוניות ברמה שאינה ניתנת לתיאור. פעם, השתתק הציבור כדי להאזין לספירת העומר מפיו הקדוש, והגיב הרבי על כך:
"עס איז צוגעקומען א נייער פרק אין "חיצוניות". וואס איז? מען דארף הערן ווי יענער ציילט "ספירה"! ביי אונז איז דאס קיין מאל ניט געווען. פנימיות פאר חיצוניות האט מען ניט אוועק געגעבן. אלע מאל ביי "ספירה" ווערט א טומעל, און דא איז שטיל. וואס איז? מען דארף הערן ווי יענער ציילט! פאר זיך איז דאס קיין עניין ניט, און יענעם איז דאס מבלבל".
"(התווסף פרק חדש ב"חיצוניות". מה קרה? יש לשמוע כיצד פלוני סופר! אצלנו לא התרחש דבר כזה מעולם. לא ויתרו על פנימיות לשם חיצוניות. תמיד בעת הספירה מתעוררת המולה, וכאן שקט. מה העניין? יש לשמוע כיצד הלה סופר! לעצמו אין בכך כל עניין, ואת זולתו זה מבלבל)".
כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו התייחס אף הוא בחריפות, להבטתם של החסידים בעת התפילה, בו ולא בסידור