הרה"ח ר' יעקב לנדא סיפר, כי פעם זימנוֹ הרבי הרש"ב אליו בעת סעודתו, וביקשו לפסוק אודות עצם מסוימת (בתוקף תפקידו כ"רב החצר"). הוא התקשה להוציא הגה בפני הרבי, ולכן הצביע על העצם, כדי לרמוז שיש בה שיעור.
הרבי פנה אליו בבקשה: "נו!" והרב לנדא, שחשש לפסוק בפני רבו, הסתפק באמירה: "ניתן לאכול". הרבי לא ויתר, ותבע ממנו: "נו, תבטא בפה, כי הסבא (הצמח-צדק) אמר, שהכתוב "קסם על שפתי מלך" קאי על רב". היינו, שעל הרב להביע את פסיקתו בשפתיו.
לרב לנדא לא נותרה ברירה, והוא קבע: "כשר".