לבנו של הצמח-צדק, הרה"ח ר' ברוך שלום נ"ע, היה חתן חסיד גור, בשם ר' שילם רייך. ר' שילם תיאר באוזני הרה"ח ר' יעקב לנדא, את יחסו הלבבי של בעל ה"חידושי-הרי"ם" לחסידות חב"ד.
בין היתר, סיפר, כי נשאל על-ידי ה"חידושי-הרי"ם", מהו עניינה של הברכה - על-פי תורת חב"ד. ר' שילם הסביר לרבו, מהו "ברוך" ומהי ההמשכה מ"אתה", עד שיהיה "אלוקינו" ויימשך לעולם אור נעלה.
הגיב האדמו"ר מגור:
"הלוא זהו תוכנו של ה"לשם ייחוד"! כעת מבין הנני את שיטתו של בעל התניא, כי ה"לשם ייחוד" נאמר טרם "ברוך שאמר" בלבד, ולא לפני כל מצוה. משום שלכל מצוה קודמת ברכה - המייתרת את ה"לשם ייחוד", בעוד שלתפילה אין ברכה".
(אומנם, הרבי הרש"ב הסביר, כי אמירת ה"לשם ייחוד" טרם "ברוך שאמר" פוטרת את היום כולו, וכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ביאר זאת).