בעשרת ימי תשובה תשכ"ז, שהה הרה"ח ר' אשר ששונקין ביחידות, ומסר לרבי סיגרים מרוסיה. הרבי התבטא: "בכלל, אינני מעשן", ונטל סיגר אחד, בצוותו לחלק את היתר בבית המדרש.
ר' אשר סיפר לרבי:
"נטען פעם, בעת נשיאותו של הרבי הרש"ב, כי מערבים שיכר בטבק, ולפיכך מהווה הוא חמץ ונאסר העישון בחג הפסח. הרה"ח ר' שמואל גוראריה שיגר אל הרבי הרש"ב טבק מתוצרת ביתו, אולם הרבי לא השתמש בו בחג. כשנודע על כך לר' שמואל, חלשה דעתו. הוא נכנס לחדרו של הרבי והסביר, כי הכין את הטבק בכשרות מהודרת.
"הרבי בתגובה, הביע חרטה על היעדר עישונו. תמה אחד החסידים באוזני הרבי על חרטתו: "ומה בכך, הלוא בסך הכול עשה הרבי אתכפיא?!" השיב הרבי: "ניתן לעשות אתכפיא בדברים אחרים".
כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו הגיב לסיפורו של ר' אשר: "לי יש סיפור על שלא לעשן".