כניסה

"לא לשכוח אותנו"

הרה"ג​ ​ר'​ ​יוסף​ ​צבי​ ​הלוי​ ​סגל​ ​מתאר​ ​מה​ ​ששמע​ ​מהרה"ח​ ​ר'​ ​אשר​ ​ששונקין:

"אחד​ ​מידידיו​ ​החסידיים​ ​של​ ​ר'​ ​אשר​ ​לא​ ​זכה​ ​לילדים​ ​במשך​ ​שנים​ ​רבות.​ ​הוא​ ​פנה​ ​אל​ ​טובי​ ​הרופאים ברוסיה​ ​אולם​ ​ללא​ ​הועיל.​ ​לבסוף,​ ​החליט​ ​לברוח​ ​ממדינתו​ ​במסירות​ ​נפש,​ ​ולהיפגש​ ​עם​ ​הרופאים​ ​המומחים ביותר​ ​בעולם.​ ​תוכניתו​ ​הצליחה,​ ​והוא​ ​הגיע​ ​לעיר​ ​ווינה​ ​שבאוסטריה,​ ​שם​ ​שכן​ ​מרכז​ ​רפואי​ ​עולמי.

"כעבור​ ​שנים,​ ​יצא​ ​ר'​ ​אשר​ ​מרוסיה,​ ​ופגש​ ​את​ ​חברו​ ​הטוב​ ​בתום​ ​נתק​ ​ממושך.​ ​באחד​ ​הימים,​ ​הזמינו​ ​החבר לשמחת​ ​בר​ ​המצוה​ ​של​ ​בנו.​ ​ר'​ ​אשר​ ​נדהם​ ​לשמוע​ ​כי​ ​חברו​ ​חובק​ ​בן,​ ​והחבר​ ​פתח​ ​בסיפורו:

"הרופאים​ ​בווינה​ ​לא​ ​סייעו​ ​מאומה,​ ​והכול​ ​טענו​ ​כי​ ​המקרה​ ​אבוד.​ ​נסעתי​ ​לחצרות​ ​קודשנו,​ ​וביום​ ​כ"א​ ​סיוון שהיתי​ ​ביחידות.​ ​אמרתי​ ​לרבי,​ ​כי​ ​חפץ​ ​הנני​ ​לאמץ​ ​ילד.​ ​חששותיו​ ​הקדושים​ ​מאימוץ​ ​ילדים​ ​-​ ​ידועים, ופעמים​ ​שזיכתה​ ​הצהרה​ ​זו​ ​בברכה​ ​לזרעא​ ​חייא​ ​וקיימא.

"ניכר​ ​היה​ ​על​ ​פניו​ ​הקדושות​ ​של​ ​הרבי​ ​כי​ ​כעת​ ​הינה​ ​עת​ ​רצון,​ ​ותגובתו​ ​הקדושה​ ​הייתה:​ ​"מדוע​ ​ילדים זרים?​ ​תזכו​ ​לילד​ ​משלכם!​ ​אולם​ ​שימו​ ​לב​ ​לא​ ​לשכוח​ ​אותנו".

"יצאתי​ ​מהיחידות​ ​מבולבל​ ​לחלוטין,​ ​ולא​ ​הבנתי​ ​את​ ​פשר​ ​ציוויו​ ​הקדוש.​ ​"מה​ ​עליי​ ​לא​ ​לשכוח?!"​ ​תהיתי. לאחר​ ​התבוננות​ ​ארוכה,​ ​החלטתי​ ​לשאול​ ​את​ ​הרבי​ ​בעניין,​ ​בהתוועדות​ ​הקרובה.​ ​ואכן,​ ​בעברי​ ​לפני​ ​הרבי, הבעתי​ ​את​ ​אי​ ​הבנתי​ ​בדבריו​ ​הקדושים.​ ​הרבי​ ​השיב:​ ​"פשוט,​ ​להעניק​ ​את​ ​שמו​ ​של​ ​כ"ק​ ​מורי​ ​וחמי אדמו"ר".

"הוראתו​ ​הקדושה​ ​הדהימה​ ​אותי​ ​לחלוטין.​ ​רעייתי​ ​לא​ ​נפקדה​ ​עדיין,​ ​והרבי​ ​מבשר​ ​כבר​ ​על​ ​לידת​ ​בן​ ​ומצביע על​ ​זהותו​ ​של​ ​השם.​ ​אומנם,​ ​נזכרתי​ ​מייד,​ ​כי​ ​חמי​ ​נקרא​ ​"יצחק",​ ​והיאך​ ​אקרא​ ​את​ ​בני​ ​בשמו?!​ ​שבתי​ ​אל הרבי,​ ​שלא​ ​כמקובל,​ ​ואמרתי:​ ​"הרי​ ​לחמי​ ​קוראים​ ​"יצחק"!"​ ​הניע​ ​הרבי​ ​את​ ​ידו​ ​הקדושה​ ​בביטול​ ​ואמר: "נו,​ ​אז​ ​תעניק​ ​את​ ​השם​ ​הראשון​ ​בלבד".

"ידידו​ ​של​ ​ר'​ ​אשר​ ​סיים​ ​את​ ​סיפורו​ ​והצביע​ ​על​ ​בנו:​ ​"זהו​ ​יוסל'ה​ ​שלי,​ ​בו​ ​זכיתי​ ​הודות​ ​לברכתו​ ​של​ ​הרבי".