הרה"ח ר' אשר ששונקין סיפר:
"פעם התקיימה התוועדות בביתו של הרשב"ץ, ולא היה פארבייסן עבור המשתתפים. מה עשו החסידים? שחטו את עיזתו של הרשב"ץ, בישלו את בשרה וסעדו ממנו. במהלך הלילה, התעוררה בעלת הבית, שנודעה בקפדנותה, וגילתה כי אבד מקור פרנסתה. היא החלה לזעוק, אך הרשב"ץ הרגיעה: "בסך הכול, המירה העיזה את מטבע לשונה: קודם לכן צעקה: "מֶה", וכעת צועקת: "אחד".
ר' אשר נהג לתבוע זהירות, במחשבה, בדיבור ובמעשה. הוא התבטא באחת מהתוועדויותיו: "מילא בענייני "עשה טוב" - אין בכוחנו להגיע לדרגתם של האבות, אולם בענייני "סור מרע" - מסוגלים הננו!" דבריו מלמדים על דרגתו האישית.