תחילה, שכן בית הכנסת של הקהילה החב"דית ברחוב מונטיפיורי, וכרבו כיהן הרה"ג ר' שלמה יוסף זוין ע"ה. בחודש מנחם-אב תרצ"ז, קיבל הרב זוין את הסכמתו של הרבי הריי"ץ לכך שישמש בהוראה בירושלים, ובהוראתו הקדושה, מילא הרב קרסיק את מקומו.
בשנת ת"ש, הועתק בית הכנסת למבנה ברחוב נחלת-בנימין. בית כנסת זה שימש מרכז חב"ד בארץ ישראל, ובו פיכו חיים חסידיים במשך שנים רבות, על-ידי האריות שבחבורה, תלמידי הישיבה בליובאוויטש וסניפיה.
בית הכנסת היווה מרכז החיים ומנוף לאיחוד הקהילה. בו התוועדו החסידים, התפללו ולמדו בשבת אחים גם יחד. הרה"ח ר' יצחק גנזבורג ע"ה מציין בספרו האוטוביוגרפי "חייל בשירות הרבי":
הייתה תקופה, שבכל שבת בבוקר היו הולכים לביתו של אחד מאנ"ש לשיעור חסידות, כל שבת בבית אחר. פעם זה היה בביתו של הרב קרסיק, פעם בביתו של הרב משה ירוסלבסקי, ופעם בביתנו. הרעיון היה להפיח חיים בבתי אנ"ש. רק לאחר השיעור היו הולכים כולם יחד להתפלל בבית הכנסת.