סייס צועני מכר לסוחר סוסים סוס בפחות משׁוויוֹ, ונתן הסוחר את הממון ולקח את הסוס.
התחילה החבורה מלגלגת עליו:
צועני קיפחך! סוס של שלוש רגליים מכר לך.
החזיר הסוחר:
תנוח דעתכם! בדקתי לו לסוס ומצאתי מסמר ברגלו החיגרת;
אוציא את המסמר, ויהיו לו ארבע רגליים.
חזרה החבורה וליגלגה על הצועני:
צועני אתה, ואין לך בעולמך אלא סוסים.
עכשיו קיפחך סוחר.
החזיר הצועני:
תנוח דעתכם! שמא בסוסי איני בקי? בכוונה תקעתי לו מסמר ברגלו, כדי להטעות את הקונה וּלסמּא עיניו.
חזר שוב החבורה ללגלג על הסוחר:
סוחר מט לפני צועני!
גחך הסוחר והחזיר:
סלקא דעתכם, שמרמים את הרמאי? כדי לצאת ידי ספק, נתתי לו שטר-כסף מזוייף...
נושאים קשורים
- לבן הארמי
- אל דאטפת אטפוך (אבות פ"ב)