נכדו של הרב אליעזר קרסיק, הרה"ג ר' מרדכי שמואל שיחי' אשכנזי, מספר:
התקשרותם של החסידים מתל-אביב לרבי, צלחה ניסיונות קשים מנשוא. סבי ספג עלבונות ומרורים, למען כבודו של הרבי. הוטחו בו האשמות שונות על לא עוול בכפו, אולם הוא אצר את פיו כדי למלא את המשימות שהוטלו עליו. לדוגמה:
הרבי הורה לסבי באיגרת חשאית, לצרף את בתי הספר של ה"רשת" לחינוך הממלכתי דתי - מבלי לגלות מי הורה זאת. קיום ההוראה בשלמותה גרר חצים רבים לעבר סבי, מצדם של חסידים שתמהו על צעדיו. רק כעבור זמן רב נודע מקורה של ההודעה.
כך גם באסיפה מסוימת שהתקיימה בכפר-חב"ד, הואשם סבי על-ידי אחד המשתתפים בהאשמות שונות, עד שנאלץ לנטוש את המקום בבושת פנים. הוא דיווח לרבי על האירוע, והדגיש, כי הדבר לא ירתיעו מהמשך מילוי המשימות שהוטלו עליו. הרבי שיבחו על כך, בכתב יד קודשו, באיגרתו הקדושה אליו לקראת ראש השנה תשי"ב:
תשואות חן על שהעביר על מדותיו בענין.. ושכרו גדול מאוד.
"כתיבת דו"ח אל הרבי, היוותה עבור סבי פרויקט של ממש. הוא הקליד במכונת כתיבה, כתב ומחק שוב ושוב, עד שהעמיד דברים על דיוקם. כשקיבל מכתב מהרבי, שרתה אווירה רצינית מאוד בבית. הוא ערך הכנות נפשיות טרם קריאתו, ואחר-כך הסתובב הלוך ושוב תוך התבוננות כיצד לבצע את ההוראות בשלמותן".