הרה"ג ר' מרדכי שמואל שיחי' אשכנזי, מספר:
"הרה"ח ר' משה גוראריה פעל רבות למילוי המשימות שהוטלו עליו, ובד בבד זכה לאיגרות חריפות מהרבי. ידידיו החסידים הביטו עליו ברחמנות, ושניים מהם אף שוחחו ביניהם על כך. אחד טען, כי לבסוף יפרוש הרב גוראריה מהעסקנות החסידית, ואילו חברו השיב, שדמות חסידית זו נשבעה אמונים לרבי בעת היוולדה, והיא תספוג את כל המגיע לה כדי לקיים את רצונו הקדוש. מיותר לציין מי צדק בויכוח".
ואכן, הרב זוין כתב פעם אל הרבי, כי אף שהרב גוראריה והרה"ח ר' שמעון גליצנשטיין ע"ה מתמסרים לניהולה של ישיבת תורת-אמת - בהתאם להוראותיו הקדושות, זוכים הם לביקורת. הרבי השיב, שהיא הנותנת: משום שקשורים הם לעניין של תורת-אמת, וינצלו את הביקורת לשיפור עבודתם, כותבים אליהם כך. אילו הייתה הביקורת מרחקת אותם, אזי אדרבה, היו מקבלים מכתבים עם עידודים.
בערכו של הרב גוראריה, מתוארים דבריו של הרבי הריי"ץ לרה"ח ר' פינחס אלטהויז ע"ה, כי על העסקנים בארץ הקודש להיות: "משלנו - כמו לייזר ומיישקה" - הלוא הם הרב קרסיק והרב גוראריה. דמויותיה של חב"ד בתל-אביב, אכן נותרו "אייגענע" ("משלנו"), בכל עת ובכל מצב.