הרה"ג ר' מרדכי שמואל שיחי' אשכנזי מספר:
אבי, הרה"ח ר' משה ע"ה, שכיהן ברבות הימים כרבה של קהילת חב"ד בתל-אביב, חונך על-ידי משפיעו הדגול הרה"ח ר' אלתר שימחוביץ', כי על חסיד לבצע אך ורק עניינים אליהם שייך באמת. כשנתבע אבי לבצע משימה כלשהי, וחש כי אינו אוחז בדרגה זו, טען: "לא כך לימד אותנו ר' אלתר".
"זו בדיוק האווירה החסידית ששלטה בתל-אביב".
ומוסיף:
"הויכוחים נסבו אף הם אודות ענייני החסידות ודרכיה.
"כך לדוגמה, במהלך התוועדות כלשהי, עלתה השאלה הידועה אודות המבואר בתניא, שהבינוני "לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם": הייתכן כי עבירה אחת מונעת מיהודי להיות בינוני לצמיתות?! הרב משה גוראריה והרב נחום גולדשמיד הציעו הסברים שונים, וניטש ביניהם ויכוח עז. צעקותיהם האיומות חוללו סערה, וביטאו את עובדת היותם מונחים לחלוטין בענייני חסידות".
בנו של הרב גולדשמיד, ייבדל לחיים טובים, הרה"ח ר' מרדכי, מציין:
"שמעתי מהמשפיע הרה"ח ר' מענדל פוטרפס, כי אבי ביאר עוד בעת היותו ברוסיה, שהכוונה בתניא הינה, שבמעמדו ובמצבו הנוכחי של הבינוני - לא שייך שיעבור עבירה. אחר-כך נודע ביאור זה בשם הרבי".
הרה"ג ר' יצחק יהודה שיחי' ירוסלבסקי מציין ויכוח נוסף בין ר' מיישקה לבין ר' נחום: "מהי ההדגשה במונח "חלק אלוקה ממעל ממש"?"