סיפורו הבא של הרה"ח ר' גרשון חן ע"ה טומן בחובו מסר רב:
"בנו של אחד מחסידיו של אדמו"ר הזקן פרק מעליו עול מצוות. שפך החסיד את מר לבו לפני הרבי, וביקש עצה וברכה. הורה לו הרבי להביא את בנו אליו. החסיד טען כי הבן יסרב לכך, והרבי הציע לו להביאו בעורמה כלשהי.
"עשה החסיד כמצות רבו, והתחנן לפני בנו שיבוא אל הרבי. הלה אכן הגיע לליאזנא, כשהוא רכוב על סוס. נסיעה על סוס ללא עגלה נחשבה לפריצות רבה בקרב החסידים, אך הבן נעדר כל בושה.
"כוונתו של הבן הייתה, לחצות את רחוב מגוריו של הרבי ולהמשיך בנסיעתו. אולם, בהגיעו לעיר עוכב על-ידי החסידים באמתלאות שונות, עד שהובל אל הרבי. הרבי שוחח עימו בעניינים שונים, ושאלו בין היתר, מדוע הגיע ברכיבה. השיב הבן, כי סוסו הינו טוב מאוד.
"הרבי התעניין אודות יתרונו של סוס זה, והלה הצביע על מהירותו הגבוהה. תהה הרבי: "אם רוכבים בדרך הישרה - משתלמת המהירות, אולם אם טועים בדרך - הופך יתרונו של הסוס לחיסרון!" השיב הבן, שכאשר חשים בטעות ומעוניינים לשוב - מוביל הסוס הטוב אל הדרך הישרה במהירות. הגיב הרבי: "הרי זה רק כשחשים", ושב על דבריו הקדושים כמה פעמים, עד שהתעלף הבן.
"נותר הבן בחצרו של הרבי, ונעשה בעל תשובה גמור".
גירסה נוספת
לאחד מחסידי רבנו הזקן היה בן צעיר, שהתרחק מדרך החסידים ונדבק ברוחות ההשכלה. האבא ביקש מהרבי לשוחח עם הבחור והרבי קרא את הבן אליו. הבן שכבר היה פורק עול, החליט להחציף פנים אל הרבי והגיע אליו רכוב על סוס אביר. בדיוק כשהגיע עם הסוס, הרבי עמד בחלון והביט בו.
הרבי התעניין מה ההבדל בין הסוס הזה לסוס רגיל? הבחור הסביר שהסוס הזה עולה פי כמה מסוס רגיל, כיון שהוא רוכב במהירות. "אינני מבין", שאל הרבי, "מה המעלה בכך שהסוס נוסע מהר והרי אם הוא טועה בתוך היער, הוא נכנס בתוך כמה רגעים לעובי היער"? "נכון" השיב הבחור, "אבל כשאתה תופס שטעית, הנך חוזר במהירות את הדרך".
"איי, כשאתה תופס שטעית", חזר אחריו הרבי, "אפשר לחזור במהירות את כל הדרך"...