סיפר הרה"ח ר' גרשון חן ע"ה:
"שני רבנים חשובים נסעו בדרכם, לא הרחק מהעיירה ליובאוויטש, ונאלצו לתפוס בה מחסה עקב החורף הנורא. הם הגיעו לליובאוויטש ביום שישי, ובשבת התפללו בבית מדרשו של הצמח-צדק.
"את תוכן המאמר שנאמר בליל שבת, הבינו הרבנים ברמה מסוימת, אולם את המאמר שנאמר בשבת בבוקר - הבינו מעט מאוד. עם זאת, התפעלו מידיעותיו של הרבי בנגלה ובנסתר, וכן מדבריו הקדושים בעת סעודה שלישית.
"במוצאי השבת, היו שרויים בהתפעלות גדולה, ונכנסו אל הצמח-צדק ליחידות. הם התבטאו כלפי הרבי ביראת כבוד עצומה, והרבי הגיב:
"חז"ל אומרים, שאם דומה הרב למלאך ה' צבאות, יבקשו תורה מפיהו - כי מלאך ה' צבאות הוא. ידועה השאלה: וכי מנין לנו מראה פניו של מלאך?! אולם ביאור הדברים הוא כך: המלאך מבין סוגיות של השגה באלוקות לעומקן, ומכאן ידיעתו לרקוד ולקפוץ בעת אמירת "קדוש". ובכן, אם דומה הרב למלאך, ובקיאותו בתורה כולה דומה להשגתו של המלאך בסוגיית "קדוש" - יבקשו תורה מפיהו".