על סיפורו של הרה"ח ר' נחום שמריהו ששונקין ע"ה יש להוסיף:
א. הרה"ח ר' שלמה אהרון קזרנובסקי ע"ה נכח אף הוא באותה התוועדות. לדבריו, הרבי הגיב על רצונו של ר' איצ'ה לספר את המעשה: "יעצט איז ניט דער צייט פאר די מעשה" (כעת אינו הזמן המתאים לסיפור זה). לקראת סיומה של ההתוועדות נכנס כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ואז הורה הרבי לר' איצ'ה: "יעצט איז דער צייט" (כעת הזמן).
באחת מהתוועדויותיו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ב-770, שח הרב קזרנובסקי מעשה זה לפני הרבי. תחילה, חייך הרבי, אולם כשחפץ הרב קזרנובסקי לספר על בקשתו של הרבי הריי"ץ בעת הגעתו של הרבי להתוועדות, הפסיקו הרבי ואמר: "יעצט איז אויך ניט דער צייט" (גם כעת אינו הזמן המתאים).
הרב קזרנובסקי סיפר עוד:
"אדמו"ר הזקן ורבי נחום מצ'רנוביל סיכמו את השידוך העתידי על-ידי כתיבת "תנאים". כעבור כמה שנים, לאחר פטירתו של רבי נחום, הגיע רבי ברוך ממז'יבוז' לעיר צ'רנוביל, ותר אחר ביתו של בנו וממלא מקומו, הצדיק רבי מרדכי. בדרכו, פגש את חתנו המיועד של אדמו"ר האמצעי, רבי יעקב ישראל מצ'רקס, שהיה ילד קטן. הוא התעניין לשמו, כדי לברר אצלו אודות מקום מגוריו של רבי מרדכי.
"הילד השיב בשאלה: "ומה שמך, רבי?" תמה רבי ברוך על השאלה, ורבי יעקב ישראל הסביר: "באותו מקום שראיתי את שמי - יעקב ישראל, ראיתי את שמכם - ר' ברוך". הבין הצדיק כי ילד מופלא ניצב מולו, וחפץ בו לחתן בבוא היום.
"נכנס רבי ברוך לביתו של רבי מרדכי, והביע בפניו את רצונו להיות מחותנו. השיב הצדיק מצ'רנוביל בשלילה: "נכתבו כבר תנאים עם אדמו"ר הזקן". רבי ברוך דרש לבטל את התנאים ולכתוב אחרים במקומם, אולם רבי מרדכי הבהיר, כי לא יבטל שידוך שקבע אביו.
"הציע רבי ברוך: "אמור לאביכם באוהלו, כי נכדו של הבעל שם טוב, רבי ברוך ממז'יבוז', תובע לבטל את השידוך עם אדמו"ר הזקן ולקובעו עימו". עשה הצדיק כבקשתו, ובשובו מסר לרבי ברוך: "אבא אמר, שברוך הוא אומנם נעלה מאוד, אך "הרב" הינו "לעילא מן כל ברכתא".
"ואכן, בבוא היום, נשא רבי יעקב ישראל את בתו של אדמו"ר האמצעי".
ב. הרה"ח ר' יצחק מענדל ליס ע"ה סיפר, כי נוכח בהתוועדותו של הרבי הריי"ץ בחג השבועות תרצ"ו, בעיר אוטוואצק. הרבי ישב על קצה כורסתו הקדושה, ור' איצ'ה מתמיד נכח לימינו. לקראת סיום ההתוועדות, פנה ר' איצ'ה אל הרבי והחל לספר את סיפורו. הרבי האזין, ובסיום הדברים, חייך חיוך רחב והתרווח בכורסתו.