הרה"ג ר' אברהם חיים נאה מגן בספרו "קצות השולחן" על מנהגם של חסידי חב"ד, לומר "לכו נרננה" בליל שבת לאחר צאת הכוכבים. הוא מעיד על "מעשה רב" של הרבי הרש"ב:
ואם נתאחרו באמירת מזמורי לכו נרננה עד הלילה יכולים לאמרו גם אחר כך, ומעשה רב ידענא, שכן היה המנהג בלובאוויץ, בהיותי שמה בשנת תער"ב, שאדמו"ר מוהרש"ב נ"ע היה אומר דא"ח לפני קבלת שבת לערך שתי שעות בלילה, ואחר כך היו אומרים קבלת שבת ומעריב.
(ומצאתי סמך לזה בירושלמי ברכות דף ב' ומשעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערב שבת שעה או תרתי בלילה הוא ופירש המפרש והובאו דבריו בספר חידושי רז"ה דף ל"ה שהיו רגילין לדרוש בליל ערב שבת ולא היו נכנסין לבתיהן אלא שעה אחת או ב' בלילה).
בראש ספרו "פסקי הסידור", מציין הרב נאה, כי הצמח-צדק נהג לומר בברכת המזון "הרחמן הוא יברך את אבי מורי" אף לאחר הסתלקותם של הוריו, ומסר דומה עולה אף מאיגרתו של הרבי הריי"ץ:
הצמח צדק היה אומר הרחמן הוא יברך את אבי מורי כו' גם אחרי הסתלקותם, לפי שפסוקי הרחמן מכוונים כנגד עשר ספירות...
שלח לי העתק מכתב שקיבל מכ"ק אדמו"ר מליובאוויץ שליט"א מיום ח"י טבת תרפ"ב, בתשובה על שאלתו אם מי שאין לו אב ואם צריך לומר הרחמן הוא יברך את אבי כו', ותוכן המכתב הוא שכל אחד ואחד צריך לומר כנדפס בסידור, והטעם הוא לפי שנוסח הרחמן מכוון לעשר ספירות.