הרה"ג ר' אברהם חיים נאה ניהל מאבק עיקש בציונות. באותה תקופה, נתונות היו הקהילות החרדיות בסכנה מוחשית. הליברלים פרסמו מאמרי שטנה וכפירה, וסילפו את דבריהם של המנהיגים החרדיים. הרבי הריי"ץ פרסם איגרות חריפות, כדי לעצור את הסחף הנורא שהתפשט בקרב הציבור החרדי. באחד ממכתביו הקדושים, מכנה הרבי הריי"ץ את אנשי "המזרחי": "מנאצי ה', אשר יצאו מקסמי נוכל לגנוב לב ישראל".
בשנים המאוחרות יותר, נדרש הרב נאה לדיון הלכתי, אודות תליית דגלי ישראל בבית הכנסת. האוסרים טענו כי הדגל מבלבל בעת התפילה, בעוד המתירים הצביעו על חיבת הארץ כטעם לצידוק שיטתם. הרב נאה שלל זאת בנימוק מעניין:
נראה פשוט שזהו איסור גמור מצד ההלכה, ובשולחן ערוך (אורח חיים סימן קפ"ח סעיף ג) הלכה פסוקה וזה לשונו צריך להזכיר בברכה שלישית (של ברכת המזון) מלכות בית דוד ואין להזכיר בה שום מלכות אחר...
והדברים קל וחומר אם בהזכרה לשם תפלה אסור להזכיר מלכותא דשמיא אצל מלכותא דארעא, כל שכן שאסור להעמיד דגל המסמל גאותה של מלכותא דארעא, בתוך בית הכנסת מקדש מעט להשראת השכינה.