במסגרת ויכוחו העז עם הרה"ג ר' אברהם חיים נאה, טען החזון-איש, כי קביעתו של אדמו"ר הזקן, שאגודל הינו שני סנטימטרים בלבד, נעוצה הייתה במדידה מוטעית:
נזדמן לו להגאון ר' שניאור זלמן זצ"ל שעורות שמינות וגדולות ועל פיהן שפט דהאגודל אינו אלא ז' שעורין על צידן.
הרב נאה הגיב על הדברים בחומרה רבה:
איך אפשר להעלות על הדעת אפילו לשעה קלה שאדמו"ר ז"ל ימדוד הלכה למעשה בשעורות "שנזדמנו" לו שמינות וגדולות, ולא יבחר הבינונית בצמצום נגד המפורש בכמה מקומות למדוד האגודל בשעורות בינוניות, וגם יוציא דברי הרמב"ם מפשוטן ויפרש הז' שעורין על צדן.
מאבקו של הרב נאה בעניין השיעורים הוכתר בניצחון מוחלט, כאשר גדולי הרבנים מצדדים בשיטתו. שיעוריו של הגאון החסידי התקבלו בכל תפוצות ישראל והוציאו מוניטין למחברם. ענוותנותו ושתיקתו של הרב נאה - האופייניות כל-כך לחסיד ליובאוויטש אמיתי - נוכח התקפותיהם של מתנגדיו, העלו את קומתו התורנית, וקידשו את שמם של חסידי חב"ד.