חלק מסיפוריו המרתקים של הרה"ח ר' עזריאל זעליג סלונים נרשמו על-ידו, והתגלו לאחר פטירתו. להלן אחד מהם:
שמעתי בשם אדמו"ר הזקן, שחשב אודות שלושה שיש להם חוש בעולם הזה: אדם הראשון, משה רבינו והבעל שם טוב. והביא ראיות לזה:
אדם הראשון, מוצאים אנו שהתורה חישבה לו מיתה לקללה, וניכר שהיה לו חוש בעולם הזה. משה רבינו, מוצאים אנו במדרש שביקש להישאר בעולם הזה, ונזכר אף במדרש רבה שביקש להישאר "ציפור עף" בעולם הזה. הבעל שם טוב אמר קודם הסתלקותו, שביכולתו היה לעלות בגוף השמימה כמו אליהו, רק שרצה לקיים המאמר "ואל עפר תשוב".
כמו כן, חשב אדמו"ר הזקן אודות שלושה שיש להם חוש בהתפשטות מהעולם: רבי שמעון בן יוחאי, האר"י והמגיד ממעזריטש. והביא ראיות:
רבי שמעון בן יוחאי, רואים אנו שלא היה שייך לעולם הזה, שהיה במערה ומהמאמר "חד קטירא". האר"י, מוצאים אנו שכל ספר ה"עץ-חיים" מדבר רק בעולמות עליונים, ואילו בעולם העשייה הוא מקצת ביותר.
המגיד ממעזריטש, כשהיה מדבר תורה היה בהפשטה מאוד, ומקודם שהתחיל לדבר היה אומר לתלמידיו: "תשמעו את מתיקות התורה". גדולי התלמידים היו ממשמשים ידו בעת התורה, שהיה נדמה להם שאין לו גוף מצד עוצם ההפשטה שהיה בעת התורה.
סיים אדמו"ר הזקן אודות עצמו, שיש לו חוש בעולם הזה, והוא שייך לעולם הזה.