חלק מסיפוריו המרתקים של הרה"ח ר' עזריאל זעליג סלונים נרשמו על-ידו, והתגלו לאחר פטירתו. להלן אחד מהם:
פעם פגש אדמו"ר הזקן את הגאון ר' משה חפץ, ושאלו ר' משה: "מדוע צריכים לנסוע אליכם?" השיבו הרבי: "כי נצרך לשמוע דווקא מפיו של הצדיק". שאל ר' משה: "הרי מבטלים מתלמוד תורה בעת הנסיעה?" השיב הרבי: "אין צריכים לבטל מתלמוד תורה".
שאל שוב ר' משה: "הלוא בפועל מבטלים החסידים מתלמודם בעת נסיעתם?" והשיב הרבי: "באמת יצטרכו הם לשוב בתשובה על כך". תהה ר' משה: "לשם מה אם כן נוסעים? לא ייסעו ולא יצטרכו לשוב בתשובה?!" השיב לו רבינו הזקן: "לנסוע צריכים, ונצרך לבטל לשם כך מתלמוד תורה, ואם ביטלו עליהם לעשות תשובה. וראיה לכך מהגמרא".
ר' משה היה בקי בכולא תלמודא, ואמר שאינו יודע לאיזו גמרא מתכוון הרבי. הסביר הרבי, כי מתכוון הוא לגמרא [במסכת תענית], כי מתענים תענית חלום אפילו בשבת, ואחר-כך מתענים על התענית בשבת.
"לכאורה", שאל הרבי, "לא יתענה ולא יצטרך לישב תענית לתעניתו?! אלא מכאן ראיה להנהגתם של החסידים, שהם חטאו ותעו מדרך ה' ולכן עליהם לנסוע אל הרבי ולשם כך אף לבטל תלמוד תורה, אלא שאם ביטלו צריכים לעשות על כך תשובה".