הקירובים הרבים להם זכה הרה"ח ר' עזריאל זעליג סלונים ממשפחת בית הרב, החלו בעת לימודיו בישיבה בליובאוויטש. הוא סעד בקביעות בביתה של הרבנית הצדקנית מרת רבקה נ"ע, ובשבתות ובחגים נסמך על שולחנו של הרבי הרש"ב. הוא חקק בלבו את המעשיות הרבות ששמע בעת הסעודות, ודלה סיפורים נוספים מפיהם של החסידים המבוגרים.
הרב סלונים השקה את אנ"ש והתמימים בארץ הקודש מהתוכן הרב שאצר במוחו. הוא נודע בדייקנותו, ואף הקפיד לציין ממי שמע את המעשה. סיפוריו נודעים בעשירותם החסידית ובמסר הרב שמקפלים בתוכם. הם מהווים נכס צאן ברזל בספרות החב"דית, וגדולי החסידים דייקו בהם היטב.
הרב סלונים תיאר שיחה שהתנהלה בין הרבי הרש"ב לבין אימו, הרבנית רבקה, בערב יום הכיפורים תרע"ג:
הרבי הרש"ב אמר לה: "חלפה תקופה של שנה. אימא, סלחי לי על שלא יצאתי ידי חובתי כלפייך", ונראה היה שהדברים יוצאים מעומק פנימיות לבבו. הרבנית השיבה לו: "בני יקירי, בני יקירי. האם אתה לא יצאת ידי חובתך כלפיי?! הקדוש ברוך הוא, שסולח לכל באי העולם, יסלח גם לך".