בסעודת שבת חול המועד סוכות תרצ"ה, סעד הרה"ח ר' עזריאל זעליג סלונים לבדו עם הרבי הריי"ץ ועם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. הוא שח מעשה ששמע מהרבי הריי"ץ במהלך הסעודה, ולהלן עיקרי דבריו:
"במהלך נשיאותו של כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, עבר הרבי המהר"ש בעיירה בעלז - בשובו ממעיינות מרפא, ושהה בה בשבת. לקראת ה"טיש" של הרה"ק השר שלום מבעלז, צעד הרבי עם מלווהו לבית הכנסת של האדמו"ר, והתיישב בקצה החדר ללא שתיוודע זהותו.
"כשנכנס האדמו"ר לאולם, חרג מצעידתו הקבועה למקומו, והתקדם לכיוונו של הרבי המהר"ש. הוא נעמד ליד הרבי, ולהיותו סגי נהור - מיששו והריחו, ואמר: "יונגערמאן, פון מיר באהאלטמען זיך נישט" (אברך, ממני לא מתחבאים).
"אחד מחסידיו תמה באוזניו: "הרי הוא סוחר?!" הבהיר האדמו"ר: "סחורתו הינה שונה לחלוטין, וטוב סחרה מכל סחורה". אחז האדמו"ר ברבי והושיבו לידו, וביקש לִזכות בשייריו. הגיב הרבי המהר"ש, כי לא הבחין במנהג זה אצל אביו.
"האדמו"ר לא ויתר, והבטיח תמורת קיום בקשתו, לגלות לרבי את סוד השיריים שקיבל מאבותיו. נטל הרבי תפוח, בירך ואכל חתיכה אחת, והעניק לצדיק מבעלז. האדמו"ר עמד בהבטחתו, ולחש באוזנו של הרבי סוד בן אלף מילים".
הרב סלונים הוסיף:
"בתום הסעודה בסוכה, זכיתי לשבת עם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ולשחזר את הסיפורים והשיחות שנשמעו. בתוך כך, התעורר "ויכוח", האם גילוי סוד השיריים ארך שלוש או שבע דקות".