כניסה

תוקף חסידי

בערב שבת פרשת "נצבים" תשכ"א, בירך הרבי, באיגרת מיוחדת, את ראשוני המשתכנים בדירותיהם בשיכון חב"ד בירושלים:

בנועם קבלתי הידיעה מברקית על דבר כניסת המשתכנים לשיכון חב"ד ושמתחילים להתפלל וללמוד ולהתועד במקום בשבת נצבים. ויהי רצון שתהיה הכניסה בשעה טובה ומוצלחת ויהיה השיכון משכן לו יתברך, ובמילא תהיה הברכה מצויה והשמחה מרובה במעונם של כל המשתכנים ובני ביתם שיחיו, בגשמיות וברוחניות גם יחד.

שני הבניינים הראשונים של השיכון אוכלסו בערב ראש השנה תשכ"ב. בחג השבועות של אותה שנה, שהה הרב סלונים אצל הרבי וזכה לתשבחות במהלך ההתוועדות:

ובעניין זה מראים מלמעלה דוגמה חיה (כדי שלא יהיו ניסיונות כו') - שיכולים להקים בניינים גם בהיעדר בסיס ויסוד כספי.

נמצא כאן עימנו יהודי, שצור מחצבתו ממשפחת הרביים וזכות אבותיו מסייעתו, שהחליט להקים בניינים בירושלים עיר הקודש, אף שלא היה לו בסיס ויסוד כספי, ואינו "ביזנעס-מאן" וכו', ובגלל זה היו כאלה שלעגו עליו באומרם שוודאי לא יצליח.

ואף על פי כן, הנה כעבור זמן קצר הצליח להקים בניינים, בתי מגורים, בית הכנסת ובית המדרש וכו' וכו', שכבר עומדים על תילם בפועל ממש, ובודאי ימשיך ויוסיף בזה כמה פעמים ככה. [כ"ק אדמו"ר הוסיף בבת שחוק:] מסתמא לא תהיה לו ישות מזה שמדברים בשבחו במעמד כמה וכמה עשיריות מישראל.

וזוהי דוגמה חיה, שממנה יכולים וצריכים ללמוד עד כמה יכול לפעול יהודי אחד, ללא אמצעים כספיים וכו'.. ונחזור לענייננו, גודל העילוי והזכות שבהקמת בניינים למוסדות תורניים, בתי כנסיות ובתי מדרשות, כולל ובמיוחד הקמת בניינים למוסדות חינוך, הן לבנים והן לבנות, בכל מקום ומקום...

וכאמור, יש ללמוד מאלה שכבר התעסקו והצליחו בזה, ולהחליט בתוקף להוסיף בזה כהנה וכהנה, להקים ולהעמיד בתים ושכונות, ולקיים הוראת רבותינו נשיאינו להפיץ את המעיינות חוצה, ולעשות זאת מתוך שמחה וטוב לבב, ועד שיומשך שיהיה מלכם בראשם, למטה מעשרה טפחים.