בט' אדר תש"כ, בירך הרבי על הנחת אבן הפינה לשיכון חב"ד בירושלים, וצירף הוראה מעניינת:
בנועם ושמחה קבלתי הידיעה על דבר "הנחת אבן הפנה של שכון חב"ד שיוקם בעזרת ה' פה עיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן" - הבאה עלינו לטובה, ויהי רצון אשר תהיה ההנחה בשעה טובה ומוצלחת, ובחב"ד יבנה השכון ויתכונן ויוגמר וימלאו כל עניניו בקרוב, בשעה טובה ומוצלחת.
שיכון אשר - יהי רצון מבונה ירושלים, שכל בית בו יהיה בית גדול וכדעת כל חז"ל - בית שמגדלין בו תורה, שמגדלין בו תפלה, שהדר ומשתמש בו - גדול הוא כי לו גו' התורה הזאת שתחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים, בתים מיוסדים, נבנים ומתנהגים על פי תורת חסידות חב"ד, שהיא היא תורת הבעל שם טוב ז"ל (אשר השנה היא שנת המאתים להסתלקות הילולא שלו),
ובכל אחד מהם ובכללות כל השכון, יקוים הכתוב ושכנתי בתוכם, בתוך כל אחד ואחד, ועל דרך פירוש רבנו הזקן, שוכן ומתלבש תוך כל אחד ואחד להחיותו ולקיימו כו' הוא וכל אשר לו.
ויהי רצון אשר, מתאים לרצון רבותינו נשיאינו, יהיה שכון חב"ד מקום ממנו יפוצו המעינות בכל הסביבה ומחוצה לה, באופן דהלוך והתפשט הלוך ואור, עדי יקוים היעוד, שתתפשט ירושלים על כל ארץ ישראל כולה, וארץ ישראל - על העולם כולו.
בברכת הצלחה בכל האמור, ובפרישת שלום כל המשתתפים שליט"א בהנחת אבן הפנה של שכון חב"ד.
...הגיעתני שמועה שישנם כאלה שבעת הנחת אבן פנה, כותבים הענין במגילה ויש מהדרין שיהיה כתוב בכתב אשורי וכו', ומניחים המגילה על או מתחת לאבן הפנה -
והנה נוסף על תשובת הרמב"ם הידועה בהנוגע לקדושת כתב אשורי וכו', הרי, איך שלא תהיה הכתיבה - יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים - עד שימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים. ובסגנון חז"ל: כל המוסיף בזה - גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם.
בהתוועדות י"ב סיוון תש"כ, אמר הרבי:
כדי להדגיש את מעלת העשייה בשייכות לחג השבועות, ובפרט קודם ביאת המשיח - היה הרצון שקודם חג השבועות יתחילו לבנות שיכון בירושלים.. אומנם, כמו בנוגע לכל דבר טוב, היו כמה מניעות על זה, ולא בא הדבר לידי פועל קודם חג השבועות. אבל עכשיו נתקבלה הידיעה שעשו זאת בשבעת ימי התשלומין, שיש בהם התוקף דחג השבועות.