עוד בטרם מונה לתפקידו כמרא דאתרא, ניצב הרה"ג ר' נחום טרבניק לימין חותנו הרה"ג ר' שניאור זלמן גרליק בניהול ענייני הכפר - לצד תפקידו כראש ישיבה בישיבת תומכי-תמימים המרכזית.
במוצאי יום הכיפורים תשכ"א, זכה הרב טרבניק לסעוד על שולחנו של הרבי, לצדם של הרבנים החסידים: הרב גרליק, הרב נחום שמריהו ששונקין, הרב חיים שאול ברוק והרב דוד חנזין. הרבי החשיב כבר אז את הרב טרבניק לרב, והתבטא:
"יום הכיפורים, הינו יום אחד גם בחוץ לארץ - כמו בארץ ישראל. מה שאין כן בחג הסוכות, ישנו חילוק בין חוץ לארץ לבין ארץ ישראל - אם משיח לא יבוא עד אז, חס ושלום. כיוון שנתפרסם בעיתונים בארץ ישראל, שהגיעו לכאן חמישה רבנים חשובים, מן הראוי כי יסכימו ויפסקו שמשיח יבוא, ואז יהיה גם בחוץ לארץ יום אחד - כמו בארץ ישראל!"
אחד הרבנים העיר: "וכי אנו צריכים להסכים?! מי אנו שהסכמתנו תפעל! שהרבי יסכים ובוודאי יפעל!" פניו הקדושות של הרבי הרצינו, ואמר: "הינכם מעוררים ספק בדבר?!"
כעבור כמה ימים, בעת סעודת יום טוב ראשון של חג הסוכות, שאל אחד המסובים את הרבי: "בנוגע לאורחים שהגיעו לכאן מארץ הקודש - כיצד עליהם לנהוג ביום טוב שני של גלויות?" טרם שהשיב, העיר הרבי משפט מצמרר: "יום טוב שני של גלויות?! הרי הייתה לכם אפשרות במוצאי יום הכיפורים לחסוך זאת לחלוטין!"