התקשרותו של הרה"ח ר' מנחם מענדל פוטרפס פרצה את כל הגדרות, והדהימה באקטיביות שלה. תלמידיו מתארים זאת באמצעות אחד מסיפוריו:
"סדר יומו של הרה"ח ר' פרץ חן ע"ה היה מעניין במיוחד: הוא השכים בשעה שלוש לפנות בוקר, ולמד ש"ס ופוסקים במשך ארבע שעות. החל מהשעה שבע ועד השעה אחת עשרה למד חסידות, ומהשעה אחת עשרה ועד השעה שלוש אחר הצהריים התפלל.
"פעם, בתקופת נשיאותו של הצמח-צדק, נסע ר' פרץ עם כ"ק אדמו"ר המהר"ש למקום כלשהו. בהגיע עת התפילה, ביקש הרבי מר' פרץ לקצר בתפילתו, כי עליהם למהר למחוז חפצם. הוא הסכים, אולם בפועל, התפלל כדרכו במשך ארבע שעות.
"כשסיים, שאלו הרבי לפשר הנהגתו, והוא השיב: "אילו ציוויתני לא להתפלל כעת - הייתי מציית לך, להיותך בנו של הרבי. אולם מאחר והוריתני להתפלל - לא יכולתי להפסיק".
ר' מענדל הציג באמצעות סיפור זה את חסידותו העצומה והבלתי נשלטת של ר' פרץ. תלמידיו, לעומת זאת, חשו בכך הדגמה להנהגותיו של ר' מענדל עצמו, ובראשן התקשרותו הפלאית לרבי.