הרב משה אורנשטיין מציין, כי זו הדוגמה המעולה שהיווה הרה"ח ר' מנחם מענדל פוטרפס לתלמידיו:
"לפגוש "עובד בן שמונים" - אין זה אירוע שגרתי. ר' מענדל עבד על עצמו בכל עת ובכל פרט, ומאבקיו עם היצר הרע - שהתנהלו כמובן בדרגות גבוהות - ניכרו היטב.
"פעם, התוועד ר' מענדל בינו לבין עצמו, ולפתע ביקש שינגנו את ניגונם של האחים מסלוויטא - אותו הגדיר: "ניגון של מסירות נפש". הוא בכה במהלך ניגון זה ותהה: "היכן אנחנו? היכן מונח רצוננו?"
"ר' מענדל הוסיף ותבע מעצמו:
"מה יהיה? הרבי הרש"ב הניח את ידיו הקדושות על ראשי ובירכני: "זאלסט האבן אריכות ימים און זאלסט זיין א ערלעכער איד" (שתהיה לך אריכות ימים ושתהיה יהודי ירא שמיים). בגיל כזה, יש להיעשות כבר כלי לקבלת הברכה! כיצד נעשים יראי שמיים? על-ידי ישיבה בבית?!"
"האזנתי לדבריו ולא האמנתי למשמע אוזניי. יהודי בן שמונים, בעל מסירות נפש יוצאת דופן, בוכה על היעדר מסירות נפשו לעבודתו יתברך! אומנם, זה היה ר' מענדל: "עובד בן שמונים". הוא התייסר והתאמץ בעבודת ה', תר ללא הרף אחר האמת ודחה לחלוטין את הזיוף ואת השקר".