אישיותו של הרה"ח ר' מנחם מענדל פוטרפס שילבה עבודה פנימית עם חוכמה ופיקחות. הרבי שיגר רבים להיוועץ עימו, ובירכו, כאמור: "שתדע לומר את מה שצריך, למי שצריך, כפי שצריך ומתי שצריך". אמרותיו העמוקות הדהימו את שומעיו בכל פעם מחדש. הוא היטיב להגדיר סוגיות סבוכות במשפט אחד, שנחקק בזיכרונם של מאזיניו.
בפרק "חב"ד בתל-אביב" מסופר, כי בהתמודדות מסוימת על תפקיד חב"די בין שניים מאנ"ש, נימק ר' מענדל את תמיכתו באחד מהם: "לתפקיד זה נדרש חסיד אמיתי, אליו יוכל הרבי לפנות בלשון יחיד ולא בלשון רבים". היינו, שניתן יהיה לתבוע ממנו ישירות - ללא חששות. כך ביטא היטב את ההבדל ביניהם.