הרה"ח ר' שניאור זלמן גופין מתאר מעשה נפלא, ששח ר' הרה"ח ר' מנחם מענדל פוטרפס, הממחיש את מעלת המוחין על המידות:
"בנו של הצמח-צדק, המהרי"ל נ"ע, נודע בגאונותו העצומה והִרבה לפסוק הלכות. אביו הפנה אליו חלק מהשאלות שנשאל, ולאחר-מכן חיווה את דעתו הקדושה בעניינן.
"למהרי"ל הייתה שותפות עסקית עם יהודי מסוים. פעם התעורר ויכוח ביניהם, אודות סכום של חמש מאות רובל. הציע המהרי"ל להביא את העניין להכרעת דין תורה, והשותף התנה זאת בכך שהמהרי"ל עצמו יהיה הדיין. סירב המהרי"ל לתנאי, לאור נגיעתו בדבר, אך השותף הבהיר: "לא אנהל דין תורה מול בנו של הרבי!"
"לבסוף, הסכים המהרי"ל לתנאי, ובתום שעות רבות של התבוננות - הצדיק את שותפו. המהרי"ל הסביר, שאריכות הזמן נועדה כדי להתרומם מהעניין ולבטל את נגיעתו בדבר. צעד זה הובילו להבנה שונה לחלוטין, המצביעה על צדקו של שותפו.
"זהו הפער בין שיפוט מוחי לבין שיפוט מידתי ואישי".