הרה"ח ר' חיים מרינובסקי סיפר מה ששמע מהרה"ח ר' שמחה גורודצקי ע"ה, בהתוועדויותיו בכפר חב"ד:
"הרבי הריי"ץ שיגר את ר' שמחה לעיר יקטרינוסלב, לשם איסוף כספים לתומכי-תמימים. טרם בואו, הבריק הרבי איגרת אל רבה של העיר, הגה"ק המקובל רבי לוי יצחק, בה נרשם: "פראשו סאדייסטוואוואט גורודצקומו" (אבקש לסייע לגורודצקי).
"ואכן, עם הגיעו לעיר, הוזמן ר' שמחה להתאכסן בביתו של הרב. האורח הצעיר חש אי נוחות מהכבוד הגדול לו זכה, אולם רבי לוי יצחק נותר בעמדתו. הוא אף הסביר לר' שמחה, כי על-פי הקבלה, ניתן לגלות שגבוה הינו, וכן ששערו שחרחר וששמו שמחה. הסברו הארוך של רבי לוי יצחק לדבריו, היה נשגב מבינתו של האורח.
"בתשעת הימים, ערכו הרבי ואחיו, הרה"ח ר' ישראל אריה לייב, סיומי מסכת מדי ערב. ר' שמחה נדהם מהספקם העצום, והרבנית חנה נ"ע הבהירה באוזניו: "אכן, לומדים הם מדי יום מסכת שלמה ומסיימים אותה".
"כשסיים ר' שמחה את ביקורו ביקטרינוסלב, התבטא רבי לוי יצחק באוזניו: "בני בכורי (ונקב בשמו הקדוש) בקי בש"ס בבלי וירושלמי, ספרא וספרי, תוספתא ובכל כתבי האריז"ל". ר' שמחה תהה לפשרם של הדברים המופלאים.
"בדרכו חזרה, נזכר, כי גונבה לאוזניו שמועה, שבנו בכורו של רבי לוי יצחק מוצע לבתו האמצעית של הרבי הריי"ץ. "שמא חפץ רב העיר, כי דבריו יועברו אל הרבי", תהה ר' שמחה. ואכן, בהגיעו, דיווח אודותם לרבי הריי"ץ".