הרה"ח ר' שמחה גורודצקי ע"ה תיאר רבות את ביטולו של הגאון הרוגוצ'ובי בפני רבותינו נשיאינו:
"בשנת תרפ"א, לאחר הסתלקותו של הרבי הרש"ב, חלה הרבי הריי"ץ במחלת הטיפוס, וכתב פ"נ אל הרוגוצ'ובר. הגאון השיב מייד באיגרת ארוכה, שהופנתה אל "נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים".
"הוא הביע צער על ייסוריו של הרבי, וביאר: אדמו"ר הזקן הוריש לנשיאי חב"ד כתר תורה וכתר נשיאות. מחלתו של הרבי מהווה "ליבון", הנדרש לשם זכייה בכתר הנשיאות נוסף לכתר התורה.
"הגאון ביאר באריכות מדוע נבחרה מחלה זו דווקא, וקבע, כי בתום הליבון תשוב בריאותו הקדושה של הרבי לאיתנה. איגרתו מסתיימת בתביעה נחרצת: "והנני גוזר בכוח התורה שיבריא".
"מאז, כינה הרבי הריי"ץ את הגאון בשם: "שר התורה".