הרה"ח ר' שמחה גורודצקי ע"ה סיפר, כי נלווה אל ר' איצ'ה מתמיד באחד ממסעותיו כשד"ר, ונוכח שחוזר בהתוועדויותיו מאמרים ארוכים ועמוקים מדי. עובדה זו פגעה קשות במטרותיו של המסע: "זריעת רוחניות ואיסוף גשמיות". הקהל לא היה בשל למסרים הנעלים, וממילא לא סייע לענייניו של הרבי.
ר' שמחה ביקש להחליף את ר' איצ'ה, ולחזור מאמרים קצרים בלבד, כדי להעביר רוחניות ולהשיג גשמיות. נענה ר' איצ'ה ליוזמה, שאכן הוכיחה את עצמה. מאמריו של ר' שמחה השיגו תוצאות נאות לאין שיעור.
כעבור זמן, כשביקר ר' שמחה אצל הרבי הריי"ץ, שח אודות מסעו עם ר' איצ'ה. הביט בו הרבי בחיבה, והבהיר: "את החסידות צריך ר' איצ'ה לחזור". העיז ר' שמחה ושאל: "מדוע?" והשיב הרבי: "ר' איצ'ה הוא איש רוחני".
ר' שמחה אזר שוב עוז, ומתוך הקרבה שנהג בו הרבי, התחנן להסבר: "יודע הנני, כי "איש" הוא גשמי, ומלאך הוא "רוחני". אולם מהו "איש רוחני"?!" נשא הרבי אל ר' שמחה מבט אבהי, ואמר: "בהזדמנות, אשיב על שאלתך".
באחד הלילות, אירעה תקלה במערכת החשמל העירונית, והשתררה עלטה בבתים. ר' שמחה שהה בביתו של הרבי, ולפתע קרא לו הרבי אל החלון, ואמר: "הבט קדימה, האם רואה הינך אור במרחק?"
ר' שמחה השיב בשלילה, והרבי עודדו: "הבט בריכוז, כלום אינך רואה אור?!" הוא השיב כבראשונה, והרבי לא הרפה: "הבט טוב יותר, שמא רואה הינך אור?" לאחר שהשיב כבפעמים הקודמות, השתררה שתיקה קצרה, ולפתע אמר הרבי:
"ראה נא. שם במרחק יושבים ר' ברוך שלום כהן ובנו ר' פאלע. לפיהם לא בא מזון במשך היום כולו, והם רעבים וחלשים, אולם אינם מוותרים על קביעותם המשותפת בלימוד התניא. הם לומדים כעת תניא ואור זורח מהם". הרבי עצר לרגע והמשיך:
"שאלתיך אודות אור הנראה מרחוק, והתכוונתי לאור זה. ר' איצ'ה מסוגל היה להבחין בו, וזהו הפירוש "איש רוחני".