לפני מספר שנים בערך אירגן הרב יוסי גרינברג, שליח חב"ד באלסקה, "מכירה סינית" לטובת בית חב"ד באלסקה. אחד הפריטים שנמכרו במקום היה טיול עם הראביי לישראל.
להפתעתו כי רבה, הפריט הזה הפך ללהיט המדובר ביותר במהלך המכירה, ואנשים רבים הביעו את רצונם לרכוש את "הזכות" הזאת. בסופו של דבר, נשארו שניים שהתחרו ביניהם על הקניה הזאת, כל אחד העלה את המחיר עד שבסוף הנסיעה נרכשה בסכום של $18,000 . הרב שלח מסר למתחרה השני שניסה לקנות את הנסיעה ב- 16.000. שאם הוא דווקא "מתעקש" – ישנה אפשרות שהראביי יסע פעם נוספת לארץ...
בסוף הערב פגש הרב את הקונה שרכש את הטיול לישראל, והתברר לו שהקונה אינו יהודי בכלל. "מה פתאום אתה כל- כך רוצה לנסוע לבקר בישראל", שאל אותו הרב. האיש הזה הפתיע את הרב כאשר סיפר לו שהוא כמעט כבר היה פעם בישראל. היה זה בשנת 1947 , הוא היה אחד המלחים שהפליגו באוניית "אקסודוס", אותה אוניית מעפילים המפורסמת שנרכשה בארה"ב על-ידי "ההגנה", משם נשלחה לצרפת ושם עלו על סיפונה 4500 ניצולי שואה שניסו להגיע לחופי הארץ בצורה לא ליגאלית.
הבריטים ששלטו בזמנו בארץ סגרו את השערים, ולא הניחו לעולים חדשים לבוא ולהתיישב בה. לכן כאשר התקרבה האוניה מעט לחופי הארץ היא הותקפה על- ידי חמש משחתות בריטיות. לאחר קרב יריות שנמשך ארבע שעות נהרגו שלשה יהודים ונפצעו כמה עשרות, הם נכנעו, וכל המעפילים הועברו לאוניות בריטיות ונלקחו לצרפת ומשם למחנה עקורים בגרמניה. הורידו אותם בכוח מהאוניות לעיני מצלמות וכלי תקשורת מכל העולם, והסיפור עורר גלי מחאה גדולים בכל העולם על כך שהבריטים התנהגו בצורה כה ברוטלית כלפי ניצולי שואה (לאחר מכן נכתב ע"כ ספר ואף התפרסם סרט מפורסם בשם "אקסודוס").
האדם ההוא מאלסקה – שרכש את הנסיעה לישראל עם הראביי – היה על סיפון האוניה הזאת בתור מתנדב. כעת, שישים שנה לאחר מכן, הוא הביע את רצונו לבקר בישראל, ואולי אפילו יעלה בידו לפגוש פנים אל פנים את הקפטן של האוניה, "אם הוא עדיין חי".
הראביי והמלח לשעבר נסעו מאלסקה לארץ ישראל, ולאחר חיפושים הצליחו לאתר את הקפטן, אייק אהרונוביץ קראו לו, הוא מתגורר בזכרון יעקב והבית שלו בנוי בצורת אוניה. פגישתם הלבבית היתה מרגשת ביותר ולאחר החלפת זכרונות ורשמים, אייק הפנה שאלה אל המלח: "תאמר לי מה הניע אותך לעשות זאת? למה באת להתנדב לעזור לנו באותה נסיעה היסטורית"?
המלח מאלסקה השיב לו: "באותה תקופה שמעתי, ראיתי וקראתי על השואה ו"בער לי" לעזור ליהודים לעלות לארץ ישראל". שישים שנה לאחר מכן חיבק אותו הקפטן ואמר לו בהתרגשות: "תודה לך על כל מה שעשית לעם ישראל"...
הרבי מביא בשם הבעש"ט שהחיים בעולמנו דומים לים סוער שיש בו גלים גדולים וחזקים שמאיימים להטביע אותנו, "מים רבים הם כל טרדות הפרנסה והמחשבות שבעניני עולם הזה". אדם בכוחות עצמו לא יכול להחזיק מעמד לבדו בתוך הים אלא אם כן הוא נמצא על- גבי אוניה. הקב"ה מוריד יהודי לעולם, לתוך ה"ים הסוער", אבל הוא לא משליך אותו ח"ו לים סוער סתם, אלא כל יהודי נולד ברצונו או שלא ברצונו לתוך "אוניה" שמצילה אותו – היהדות, תורה ומצוות שהם מגינים עליו ומצילים אותו מנחשולי הים שמאיימים להטביעו.
ישנם אנשים בודדים שלא אוהבים להפליג באוניה, הם מסרבים להזמנה לשיט, שכן הם מרגישים כמו אסירים, כי באותו רגע שהאוניה מפליגה – אתה תקוע שם... לכל מסיבה שאתה מגיע, אם אתה לא מרגיש נוח אתה קם ונוטש את המסיבה, אבל כשאתה באוניה אין לך לאן ללכת, רק במקרה שאתה יודע לשחות אתה יכול להעיז לחשוב על בריחה... לעומתם רוב העולם חולם על שיט באוניה ואנשים משלמים על החוויה הזאת הרבה כסף, וחוזרים מלאי חוויות ורשמים עזים.
הרבי אומר שהיהדות היא אוניית שעשועים שיש בה הכל, כל מיני סוגים של חוויות: יש קומה אחת שמשמשת כ"בר" – שם אפשר לשתות ולשמוח, הקומה הזאת נקראת "פורים" ו"שמחת תורה". יש קומה אחת "רומנטית" עמוסה בנרות ובלביבות – "חנוכה". קומה נוספת מכילה ספריה גדולה שבה אפשר ללמוד כמה שרוצים – זה "שבועות" החג שבו ה' נתן לנו את התורה, ויש אפילו בית כנסת על האוניה וזה יום השבת. אם אתה מעוניין להאזין לחזנות יש קומה של ימים נוראים, ראש השנה ויום כיפור. על סיפון האוניה אתה יכול ליהנות מאויר צח שזהו "חג הסוכות", ואפילו אפשר לעשות פיקניק ב"ל"ג בעומר". החגים היהודיים מקפלים וטומנים בחובם מוטיבים רבים ויש להם מה להציע לכל סוג של אנשים בעולמנו.
בפרשת השבוע, פרשת אמור, אנו קוראים על כל החגים היהודיים שלנו. אפשר לעיין שם ולמצוא את היופי שמייחד ומאפיין כל חג בפני עצמו. כל יהודי ויהודי – אומר הרבי – נולד שלא בבחירתו לתוך האוניה היהודית והוא "תקוע" שם. הבחירה היחידה שבידו היא ההרגשה הכללית שלו לנוכח הישיבה באוניה הזאת: אפשר להרגיש כמו "אסיר" באוניה, לשבת ולהתלונן כל היום "ס'איז שווער צו זיין א איד", לקטר שקשה לאכול מצות בפסח היות שזה גורם לכאבי בטן, או להתלונן על כך שצריך לצום ביוכ"פ, או שיותר מדי קר בסוכה.
- ראה עוד על: יהודי נשאר יהודי אבל אם מדובר ביהודי קצת יותר חכם, הוא מגלה שזוהי לא אוניית שבויים שלוקחים לגלות, אלא אוניית שעשועים שבמסגרתה כיף להיות יהודי. ואז הוא מגלה את היופי שביהדות והוא לומד ליהנות מכל רגע.
זה כל מה שהרבי רצה לפעול בעולם: להביא את "הכיף" של היהדות לכל יהודי, שהתורה לא תהיה עליו כמעמסה, אלא שהוא ישמח בכל רגע נתון על העובדה שהוא נולד יהודי וירגיש שהוא האדם הכי מאושר עלי אדמות על כך שנפלה בחלקו הזכות להוולד כיהודי. וסתם כך עצה טובה: אם אתה בכל מקרה תקוע על האוניה – לפחות תהנה מכך!
- ראה עוד על: אושר; מצוות; שמחה של מצווה; שמחה.
(מיוסד על שיחת כ' מנ"א תשמ"ז, התוועדויות ד' ע' 234 ; שיחת ש"פ בראשית תשי"א תו"מ ב' ע' 58).