ר' פינחס אלטהויז והרה"ח ר' נחום גולדשמיד ניצחו ברמה על הניגונים בתל-אביב. ר' פיניע ניגן כשעיניו עצומות ושרוי הוא בעולמות עליונים. מאזיניו לא משו ממקומם.
בחג הסוכות תש"י, במהלך אחת הסעודות, ביקש הרבי הריי"ץ מר' פיניע: "פיניע, זאג א ניגון" (תגיד ניגון). ר' פיניע היטיב את אבנטו, עצם את עיניו, ובתום דממה בת דקה או שתיים, החל מנגן את ניגון הדבקות עימו התפלל כ"ק אדמו"ר הרש"ב. הרבי החל לבכות ופניו הקדושות החווירו.
ר' פיניע לא הבחין בנעשה, עד שטפח מישהו על גבו. כשפקח את עיניו והבחין במצבו של הרבי, קטע את ניגונו, אולם הרבי רמז בידו להמשיך. הוא מילא אחר ההוראה ומעיניו של הרבי המשיכו הדמעות לזלוג, תוך סימון בידיו הקדושות להמשך הניגון. כשסיים ר' פיניע, אמר הרבי: "כנראה שלחסידים יש חוש בנגינה".
עובדות נוספות
באותה תקופה, הורה הרבי הריי"ץ להדפיס קונטרס "מאמרי השתטחות" של הרה"ח ר' הלל מפאריטש נ"ע. ר' פיניע שיתף את כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בתחושתו: "ומה עם הדפסת מאמריו של הרבי הרש"ב, משנת תער"ב ומשנת תרס"ו?
הרבי העביר את דבריו של ר' פיניע אל הרבי הריי"ץ, ותגובתו הקדושה הייתה: "פיניע מבין בניגון, ומנין מבין הוא בחסידות?" בכך העיד שוב הרבי הריי"ץ על חושיו של ר' פיניע בנגינה.
בסתיו תש"י, ניגן ר' פיניע באולפן בניו-יורק עשרה ניגונים, ושיגר את הקלטת אל הרבי הריי"ץ. הרבי האזין לה והתבטא: "מצעירותי, אינני זוכר ששמעתי מישהו שניגן את ד' הבבות כה מדויק, כפי שניגנן כאן פיניע".
נוסף לכך, ניגונים חב"דיים רבים נודעו הודות לזיכרונו של ר' פיניע. עם אלה נמנה ניגון ההקפות של הרה"ק המקובל רבי לוי יצחק, אביו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, שנוגן בעת ההקפות אצל אדמו"ר הזקן.