סיפוריו של הרה"ח ר' זלמן לייב אסטולין מקפלים בתוכם מסר חסידי רב. להלן אחד מהם:
"בעיר מוסקבה, התגורר חסיד ישיש, מחסידיו של הרבי המהר"ש, שכונה "ר' פרץ דער אלטער". הוא חלה והובל לבית הרפואה, שם נזקק לטיפול בכוסות רוח. הכוסות מחוממות על-ידי אלכוהול, המהווה חומר דליק, והן מוצמדות אל הגב כדי לשאוב את דמו.
"ר' פרץ שכב במיטתו, והאחות החלה בהכנותיה. היא הביאה שתי כוסות גדולות של אלכוהול, ויצאה להביא דברים נוספים. החסיד הישיש, שנמנע מאמירת "לחיים" במשך זמן רב - עקב הגבלות ממשלתיות על מכירת יין-שיכר ועל עריכת התוועדויות חסידיות - הופּנט מהאוצר המופלא. הוא זינק ממקומו, בירך ושתה את שתי הכוסות.
"כאשר שבה האחות והבחינה בכוסות הריקות, שאלה את ר' פרץ בתימהון: "הראית מה אירע עם כוסות האלכוהול?!" "בוודאי", השיב, "שתיתי אותם". והסביר: "ערכתי חשבון פשוט. אם מרפא האלכוהול על-ידי נגיעה חיצונית בגוף, הרי שבחדירה פנימית על אחת כמה וכמה. ואכן, תחושתי טובה בהרבה".