מספר ר' אשר-לעמיל הכהן בשם אביו:
אצל ר' אלתר שמחוביץ', הייתה אלוקות בפשיטות. הוא המחיש לתלמידיו, כי קביעותיה של החסידות הן אמת צרופה, ואינן כתובות בספר בלבד.
ר' אלתר היה חולה במחלת השחפת, וסבלו הגיע עד לב השמיים. כששכב במיטת חוליו, שח לתלמידיו במה מתבונן הוא כעת: "ריבונו של עולם, הינך הרי מהווה את העולם בכל עת מחדש. אם כן, מפני שיצרת אתמול ריאה חולה - פועל הינך זאת שוב בכל רגע ורגע?!"
דבריו פעלו רושם עז על תלמידיו, שראו מול עיניהם יהודי, החש בכל עצמותו את העניין של "המחדש בטובו בכל יום תמיד".