הצלחתו של המשפיע ר' אלתר בחינוך תלמידיו הייתה כבירה, והוא גידל דור של תמימים ועובדים בכל נשמתם. אברכי ירושלים העדיפוהו על פני גדולי האדמו"רים בעיר, ועובדה זו מפליאה שבעתיים לאור גילו הצעיר באותם ימים. הוא חדר לתוך לבם של התלמידים ורתמם אליו באופן מוחלט.
ליראת הכבוד של תלמידיו כלפיו לא היה גבול. תקוותם הנכספת הייתה לזכות לחשוב כמוהו, לחוש כמותו כמה שווה העולם הזה כקליפת השום, וכך תדמה דבקותם בקדוש ברוך הוא לזו שלו. הם עקבו אחר כל תנועה מתנועותיו, ואלו היוו עבורם הוראות בחיים.
הרב גולדברג שהיה אחד מתלמידיו של ר' אלתר כיהן כמשפיע בתורת-אמת, והוא תבע מתלמידיו, שתפילתם תעורר את הסובבים לתשובה. הדמות אותה ביקש מהם לחקות, הייתה זו של ר' אלתר.
לדבריו, תפילתו של המשפיע הדגול הייתה כה נשגבה, עד שפעם בעת תפילת ראש השנה, כאשר הגה ר' אלתר כדרכו את המילים "וידע כל פעול כי אתה פעלתו" בניגון עמוק ולבבי, פרצה אישה מעזרת הנשים בבכי מר והתעוררה לתשובה עמוקה.