הרה"ח ר' יואל שיחי' כהן מספר:
אצל ר' חאטשע פייגין הייתה כל תורת החסידות נקודה אחת, וכל המאמרים היוו הסבר אחד לאותה נקודה, והיא: חידושו של אדמו"ר הזקן המובא בהמשך תרס"ו, אודות הסיבה לבריאת העולם. שבתחילה מביא אדמו"ר הרש"ב את טעם האריז"ל לגלות כוחותיו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך עוד טעם, עד שמביא את טעמו של אדמו"ר הזקן כי נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים, ושעל תאווה לא שואלים שאלות.
הסביר הרב פייגין: שלאחר שני הטעמים הראשונים, ניתן היה לומר, שהעולם נתהווה מפני שצריכים אותו: או כדי להראות שלמות הבורא, או מפני הטעם השני. אולם, לפי ביאורו של אדמו"ר הזקן, העולם מצד עצמו אינו מציאות כלל, ואין בו צורך. מדוע אם כן נתהווה? על כך אומר אדמו"ר הזקן, שעל תאווה לא שואלים שאלות.
נקודה זו נמצאת, לפי דברי הרב פייגין, בכל המאמרים, וכמה שמסבירים ומסבירים, הנקודה היא אחת - שהעולם אינו מציאות כלל.
פעם קרא לרה"ח ר' משה דובינסקי והתעניין אצלו אודות לימודיו. ר' משה הצביע על כמה מאמרים שלמד, אך הרב פייגין הגיב: "אני לא שואל אותך איזה מאמרים למדת, אלא מה למדת?" בדרך זו נכנס לשיחה עם הרב דובינסקי, והסביר לו את העניין הנ"ל, שכל תורת החסידות היא ביאור על נקודה אחת - שהעולם אינו מציאות כלל.