דמות שהשפיעה רבות על תושבי כפר-חב"ד, הינה זו של הרה"ח ר' רפאל נחמן הכהן. הוא נמנה עם החסידים שעלו לארץ הקודש בשנות הצדי"ק, והתגורר תחילה ברמת-גן. לאחר-מכן עבר לתל-אביב ולבסוף קבע את דירתו בכפר-חב"ד.
ר' פאלע נודע ברגשנותו החסידית. עם אמירת "לחיים" נפתח מעיין דמעותיו, והחל שח בהתרגשות אודות הישיבה בליובאוויטש. דמותו שילבה מסירות נפש אמיתית עם מסירות עצומה אל רבותינו נשיאינו. התוועדויותיו יקדו אש חסידית, והיוו מוקד משיכה לקהלים מגוונים. הלהט החסידי שבו, פקח עיניים רבות וקירבן אל אורו הגדול של הרבי.
בהתוועדות שבת פרשת יתרו תשכ"ד, התבטא הרבי, כי נוכחוֹת בהתוועדות שלוש קבוצות של חסידים: א. אותם שהינם בתוך שנים עשר החודשים הראשונים מעת שחרורם מרוסיה. ב. כאלה שלא שהו מעולם מאחורי מסך הברזל. ג. כאלו שיצאו משם לפני כמה שנים - "שהם היהודים שבכפר חב"ד".
חסידים הסבירו, כי הרבי כיוון בדבריו הקדושים אל הרבנים החסידים (בהתאמה): הרב מנחם מענדל פוטרפס, הרב זלמן יפה ור' פאלע. הרבי תבע מהם לסייע לאחיהם שברוסיה, על-ידי פעולות חסידיות רבות במקומות מגוריהם - תוך יציאה מהגבלותיהם.
ר' פאלע קיים את תביעתו של הרבי בשלמות.