הרה"ח ר' אברהם מאיור ע"ה נודע כמשכיל וכעובד. דמותו שילבה תפילה באריכות עם הבנה במהותה הפנימית. בהתקרב חג כלשהו, תבע מעצמו כיאות - בהתאם לציוויו של חג זה, ובד בבד חש היטב את מהותו הפנימית של היום.
בערכו של חמיו, הרה"ח ר' זלמן משה היצחקי, תוארה התפעלותו של ר' אברהם מהאור הנעלה שנמשך בעת התקיעות של ראש השנה. הרה"ח ר' יואל כהן מציין עוד:
"במוצאי יום הכיפורים, באחת השנים, התוועד ר' אברהם ב-770, לצדו של המשפיע הרה"ח ר' ניסן נמנוב. ר' אברהם פנה אל ר' ניסן ואמר לו: "לאחר ראש השנה ויום הכיפורים נעלים כל-כך - בחצרות קודשנו, יש להתרומם מעט, ולהתבשם מגילויה של היחידה - "יחידה ליחדך". השיב ר' ניסן: "יחידה ליחדך". על היחידה להיות ביהודי עצמו, ונרמזת כאן עבודת המטה".
"בדבריהם, הציגו ר' אברהם ור' ניסן שתי תנועות שונות, הדרושות כאחת".
ר' אברהם הסביר בהתוועדויותיו, כי שחייתו של הדג נגד הזרם מלמדת כי הוא חי, בעוד שמצבו של הדג השט עם הזרם לוט בערפל. תביעתו הייתה, להידמות לדגים החיים, ולשחות נגד הזרם ללא התפעלות.